אודות האסופהרשימת הרגעיםמידע נוסף על הרגעמידע קטלוגי
יומן כרמל I-211, פברואר-מרץ 1940

מן הרפת לצרכן - ייצור החלב בארץ

2 דקות, 1940
סוגה:
רגע
  • דירוג
כתוביות: אנגלית, עברית
בתפריט מזנון תנובה ביריד המזרח משנת 1934 מופיעים – לצד סלט, חביתה, סנדביץ' ותות שדה – שלל מוצרי חלב: חלב לשתייה, שני סוגי לבּן, שני סוגי גבינה לבנה (מחלב פרות וחלב כבשים), קפיר (יוגורט מותסס), שני סוגי שמנת ומנת חמאה. החלב ומוצריו נטלו חלק חשוב בבניית האתוס הציוני־חלוצי, ובסופו של דבר גם במסורת החדשה של המטבח הישראלי. לנהייה האנושית אחר הצבע הלבן – המסמל ניקיון, טוהר ופשטות הליכות – הצטרפו לפני קום המדינה ואחריה גם גאוות הייצור המקומי: תחילה בעבודה הידנית של החלוצים, שחלבו במו ידיהם את הפרות; ומהר מאוד בטכנולוגיה המשוכללת של מכוני חליבה תעשייתיים ומכונות פִסטור חדשניות שנמכרו בהצלחה גם מעבר לים.ארץ ישראל, שרוב שטחה מדברי, נחשבת באופן מסורתי לארץ מתאימה לגידול צאן (כבשים ועזים). בישראל המודרנית הפך הבקר לגידול המרכזי של ענף החלב – פועל יוצא מהעדפותיהם של היהודים יוצאי אשכנז שהגיעו ממרכז וממזרח אירופה ומתנאי הגידול התעשייתי האינטנסיבי (האכלה במזון מעובד ברפתות במקום יציאה למרעה). היום הולכת וגוברת הביקורת על תנאי המחיה של חיות המשק בתעשיית החלב והבשר המודרנית, וגם על איכות החלב שאנחנו צורכים. צחוק הגורל הוא שתנובה, החברה המזוהה ביותר עם מוצרי החלב שהפכו לחלק מהזהות הישראלית, נמצאת היום בשליטה סינית. גם אם במסעות הפרסום פורטת עדיין החברה על נימי הנוסטלגיה ותחושת הגאווה המקומית שמעוררים מוצרים כמו קוטג' (כמו הבית הענק, סמלה של הגבינה, שהציבה החברה בזמנו בטרמינל הטיסות הנכנסות בשדה התעופה).

רפת גדולה. גברים ונשים עובדים ברפת. פרות ברפת. חליבה ידנית. שופכים את החלב לתוך קונטיינרים. מעמיסים את הקונטיינרים למשאיות לחלוקת החלב. משאיות תנובה נוסעות בכבישים. מגיעות למחלבה, בית החרושת החדש בדרך פתח תקווה. העבודה בבית החרושת. יוצקים את החלב לתוך מרזבים. פס ייצור בבית החרושת. המכונות במחלבה. פס ייצור עם בקבוקים המתמלאים בשמנת וחלב. אנשים אוכלים מוצרי חלב במסעדה. אישה וילדה שותות חלב.

מיקום:

אולי יעניין אותך גם...

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds