אודות האסופהרשימת הרגעיםמידע נוסף על הרגעמידע קטלוגי
יומן כרמל II-207, מיום 28 ביולי, 1956

מטעי קפה בישראל

1 דקה, 1956
סוגה:
רגע
  • דירוג
ללא כתוביות
הקטע שלפניכם הוא בסופו של דבר אנקדוטה שולית וזניחה בהיסטוריה של דברי ימי האוכל והמשקה בישראל, אבל חייב אדם להעריץ משוגעים לדבר שמקדישים את חייהם להגשמת חלומות. ד"ר ישראל גינדל ראה בחזונו מטעי קפה עבותים מכסים את אדמת ארץ ישראל. כפי שהעיד בהקדמה לספרו מ-1959 ("הקפה וגידולו בארץ"), החזון הציוני האוטופי ספג זלזול ולעג מצד עמיתיו למקצוע בארץ ובחו"ל. רוחו של המדען המסור, שנולד בפולין ב-1908 ולמד בבית הספר למדעי היער בוורשה, לא נפלה. בתחילת שנות ה-50 החל גינדל לטפח מטע נסיוני של מיני זני קפה בניסיון להתאים את הצמח לתנאים המקומיים. במקביל הפציר בחקלאי הארץ לנטוע בשדותיהם חלקות קפה נסיוניות.גינדל אמנם הצליח לאקלם כאן זני קפה שזרעיהם הובאו מברזיל, מתימן, מאינדונזיה וממגדלות קפה מסורתיות אחרות – העצים המקומיים הראשונים אפילו הניבו יבול ראשוני נאה – אבל המעבר לגידול מסחרי לא צלח. אפשר להתאים צמח טרופי לסביבת גידול סובטרופית, אבל בשנים הראשונות לקום המדינה התקשו פרנסיה לספק מקורות מים וידיים עובדות בהיקף הולם.דווקא בשנים האחרונות, כשקפה איכותי הוא חלק בלתי נפרד מתרבות הצריכה הישראלית וחשיבות הייצור המקומי הולכת וגוברת, מנסים אחרים ללכת בדרכו של האיש שחשב ש"בתנאי האקלים שבארץ רבה חשיבותו של המשקה, בייחוד בחודשי הקיץ החמים, שבהם מגיעים אנשי עבודה לידי עייפות פסיכית ולפעמים לידי דיכאון. הרגשות אלה חולפות, במידה מועטה או מרובה, לאחר שתיית 'המשקה החום', שיש מכנים אותו גם בשם 'זהב חום'".

מטעי קפה בישראל. חקלאים עובדים במשתלה לשתילי קפה, השתילים מועברים לשתילה במטעים ובבתים פרטיים. מטע שתילי קפה בן שנתיים, השתילים מוגנים מהרוח והברד על ידי סוככים. גבר ואישה מטפלים במטע של עצי קפה בני שלוש שנים. העצים הגיעו לשלב הפריחה. אישה קוטפת את פולי הקפה מהעץ. יד דולה פולי קפה מצנצנת גדולה.

אישים בקטע:
מיקום:
לא ידוע

אולי יעניין אותך גם...

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds