עמוס לביא (1953–2010) היה שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה. לביא שיחק כמעט בכל תיאטרון רפרטוארי בארץ. את דרכו הקולנועית החל ב-1980, כשהשתתף בסרטה של עידית שחורי "מעגלים של שישבת". מאז ועד מותו היה אחד השחקנים האהובים והעסוקים בקולנוע הישראלי. תפקידיו בקולנוע זיכו אותו בשלושה פרסי אופיר: פרס השחקן הראשי הטוב ביותר עבור תפקידו בסרט "נשים" (משה מזרחי, 1996), ופרס שחקן המשנה הטוב ביותר עבור תפקידיו בסרטים "שחוּר" (שמואל הספרי, 1994) ו"קרקס פלשתינה" (איל חלפון, 1998).
בין שאר הסרטים שבהם השתתף: "אות קין" (אורי ברבש, 1982), "גרין" (גדעון קולירין, 1984), "עד סוף הלילה" (איתן גרין, 1985), "החולמים" (אורי ברבש, 1987), "חימו מלך ירושלים" (עמוס גוטמן, 1987), "מנת יתר" (שמואל אימברמן, 1993), "מסוכנת" (שמי זרחין, 1998), "עלילה" (עמוס גיתאי, 2003), "שושלת שוורץ" (שמואל ואמיר הספרי, 2004), "טאהרה" (דורון ערן, 2004), "ימים של אהבה" (מנחם גולן, 2005), "מלך של קבצנים" (אורי פסטר, 2007) ו"כבוד" (חיים בוזגלו, 2009).