אריה אליאס היה שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה. אליאס נולד בבגדד והיה היהודי הראשון שהתקבל לפקולטה לדרמה באקדמיה לאמנויות יפות בעיר. ב-1947 עלתה משפחתו לישראל, ואליאס התגייס לצה”ל. במלחמת השחרור שירת בחיל המודיעין.
ב-1953 גילם אליאס את המספר בהצגה “תעלולי נאסר א־דין” בתיאטרון הקאמרי, אך עקב מבטאו הכבד, שהיה חריג בנוף הבימתי של מבטאים מזרח־אירופיים, התקשה לקבל תפקידים נוספים. ב-1965 שיחק בסרט “הילד מעבר לרחוב” בבימויו של יוסף שלחין. הסרט זכה בציון לשבח בקטגוריית סרטי הילדים והנוער בפסטיבל ונציה והתקבל בחיוב בקרב המבקרים והצופים. בעקבותיו החל אליאס לקבל תפקידים גדולים ומשמעותיים יותר, והפך לאחד השחקנים האהובים בקולנוע הישראלי.
לילדי שנות ה-70 וה-80 זכור אליאס כיחזקאל מהסדרה “שכונת חיים”. בעשורים שלאחר מכן הופיע בין היתר בסדרות הטלוויזיה “סיטון”, “תמונות יפואיות” ו”מעורב ירושלמי”. ב-2003 הופיע ב”מסעות ג’יימס בארץ הקודש”, סרטו של רענן אלכסנדרוביץ’, בתפקיד שזיכה אותו בפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר.
בין סרטי הקולנוע שבהם השתתף: “999… עליזה מזרחי” (מנחם גולן, 1967), “לפני מחר” (אלידע גרא, 1969), “מרגו שלי” (מנחם גולן, 1969), “השוטר אזולאי” (אפרים קישון, 1971), “אריאנה” (ג’ורג’ עובדיה, 1971), “נורית” (ג’ורג’ עובדיה, 1972), “קזבלן” (מנחם גולן, 1973), “צ’רלי וחצי” (בועז דוידזון, 1974), “חגיגה בסנוקר” (בועז דוידזון, 1975), “רחוב 60” (ג’ורג’ עובדיה, 1976), “הרשלה” (יואל זילברג, 1977), “סוסעץ” (יקי יושע, 1978), “המובטל בטיטו” (זאב רווח, 1987), “אש צולבת” (גדעון גנני, 1989), “אבא גנוב 2” (אבי כהן, 1989), “נשים” (משה מזרחי, 1996) ו”הכוכבים של שלומי” (שמי זרחין, 2003).
ב-2002 זכה אליאס בפרס אופיר על מפעל חיים.
