גאולה נוני (1942–2014) היתה שחקנית וזמרת מצליחה שפעלה בעיקר בקולנוע ובתיאטרון. נוני החלה להופיע בהצגות בהיותה נערה, ועוד לפני שהתגייסה ללהקת הנח"ל שיחקה בסרט שובר הקופות "איי לייק מייק" (פיטר פריי, 1960). בהמשך הצטרפה לתיאטרון הבימה וכיכבה במחזמר המצליח "אירמה לה דוס", שזיכה אותה בחשיפה רבה. ב-1964 השתתפה בסרטו של אפרים קישון "סאלח שבתי", שהפך לאחד הסרטים הישראליים המצליחים בכל הזמנים. לאחר מכן שיחקה בסרטים רבים נוספים, בהם "פיצוץ בחצות" (הרווה בומברגר, 1965), "האם תל־אביב בוערת?" (קובי ייגר, 1967), "צ'רלי וחצי" (בועז דוידזון, 1974), "משפחת צנעני" (בועז דוידזון, 1976), "לא לעלות יותר" (זאב רווח, 1979), "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" (מיכל בת אדם, 1989), "פעמיים בוסקילה" (זאב רווח, 1998) ו"סימה וקנין מכשפה" (דרור שאול, 2003).