מנחם גולן (1929–2014) היה במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע, מאבות תעשיית הקולנוע הישראלית ואחד הקולות הדומיננטיים בעיצוב הקולנוע הפופולרי בארץ. בשנות ה-50 למד תיאטרון בלונדון, במוסד היוקרתי LAMDA – האקדמיה למוזיקה ואמנות הדרמה. לאחר מכן למד בימוי בבית הספר הבריטי היוקרתי Old Vic School. עם שובו ארצה השתלב גולן בענף התיאטרון המקומי, ביים הצגות (בין היתר את "אלדורדו" על פי יגאל מוסינזון) והקים את התיאטרון המסחרי השדרה ואת תיאטרון הילדים תילון. ב-1960 יצא גולן לארצות־הברית כדי להשתלם בקולנוע, ושם הכיר את המפיק העצמאי הנודע רוג'ר קורמן. עם חזרתו ארצה ב-1963 ביים את הגרסה הקולנועית ל"אלדורדו" – סרטו הארוך הראשון, שנחל הצלחה קופתית גדולה. בשנים שלאחר מכן ביים גולן שורה של סרטים פופולריים: "דליה והמלחים" (1964), "שמונה בעקבות אחד" (1964), "פורטונה" (1966), "999... עליזה מזרחי" (1967), "טוביה ושבע בנותיו" (1968), שהשתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, "מרגו שלי" (1969), "לופו" (1970), "מלכת הכביש" (1971), "כץ וקרסו" (1971), "קזבלן" (1973) ועוד. במקביל לפעילותו כבמאי הקים גולן עם בן דודו יורם גלובוס את חברת ההפקה סרטי נח (על שם אביו של גולן). בשנות ה-60 וה-70 הפיקה החברה כמה מהסרטים החשובים והמצליחים ביותר של הקולנוע הישראלי. "סאלח שבתי" (1964) של אפרים קישון, בהפקתו של גולן, הביא לאולמות הקולנוע למעלה ממיליון צופים, זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר והיה מועמד בקטגוריה זו גם לפרס האוסקר. "אני אוהב אותך רוזה" (1972), בבימויו של משה מזרחי, השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן והיה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. "הבית ברחוב שלוש" (1973), גם הוא בבימויו של משה מזרחי, רשם מועמדות אוסקר נוספת, וכך גם "מבצע יונתן" (1977), שאותו ביים גולן בעצמו. "אסקימו לימון" (1978), בבימויו של בועז דוידזון, השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל ברלין והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. ב-1978 עברו גולן וגלובוס לארצות־הברית וקנו את חברת ההפקה הקטנה קנון גרופ. תוך זמן קצר נחלה קנון הצלחה מסחרית והפכה לחברת ההפקות הקטנה הגדולה ביותר בהוליווד. תחת גולן וגלובוס התבלטה קנון כחברת הפקה עם חוש מחודד לזיהוי טעם הקהל, ובשנות ה-80 הופקו בה סרטי פעולה זולים יחסית שזכו להצלחה גדולה, בין השאר הודות לכוכבים דוגמת ז'אן־קלוד ואן־דאם וצ'אק נוריס, שגולן זיהה וטיפח. בין הסרטים שהפיקה חברת קנון: "התפוח" (1980), "Enter the Ninja" (1981), "משאלת מוות 2" (1982), "נינג'ה אמריקאי" (1985), "קוברה" (1986), "סופרמן 4" (1987) ושני סרטים בבימויו של גולן – "מחץ הדלתא" (1986) ו"מעבר לשיא" (1987). לצד סרטי הפעולה נעשו בקנון גם נסיונות להפיק סרטי איכות. במסגרת הנסיונות הללו הופקו בחברה סרטים של במאים רבי מוניטין דוגמת ג'ון קסאווטס, ז'אן־לוק גודאר, אנדריי קונצ'לובסקי ואחרים. בשנות ה-90 נקלעה חברת קנון לחובות ונמכרה. גולן שב לישראל והמשיך לביים מחזות זמר וסרטי קולנוע, בהם "השיבה מהודו" (2002) ו"ימים של אהבה" (2005), אך לא שיחזר את ההצלחה שנחל בשנות ה-60, ה-70 וה-80. ב-1994 העניקה לו האקדמיה הישראלית לקולנוע פרס מפעל חיים. חמש שנים לאחר מכן, ב-1999, זכה גולן בפרס ישראל לקולנוע.
