סיפור אחר

אבי נשר
  • דירוג

החוזרים בתשובה, סיפור התחרדותה של ירושלים

“סיפור אחר”, סרטו של הבמאי אבי נשר, הוא מעין פוליגרף למציאות הישראלית. סרט המשמיע בקול מחשבות שלרוב לא מגיעות אל האוויר הפתוח. בסצנה אחת מתוך הסרט, ענת החוזרת בתשובה מודדת שמלה. היא רוצה שהשמלה תהיה צנועה “כמה שיותר”, אלא שאמה החילונית אומרת לה: “עוד קצת צניעות ואיך הוא [החתן] יידע שהוא מתחתן עם אשה?”. הסצנה הזו מגלמת את הפער בין תפיסת העולם החדשה שאימצה ענת, במקרה זה לגבי דימוי האשה, לבין תפיסת עולמה של אמה.

רבות מהסצנות ב”סיפור אחר” מצולמות בסמטאות ירושלים, לאורך התפרים שבין הישן לחדש. בדומה לייצוג הוויזואלי, גם מבחינה עלילתית הגיבורים נעים אל עבר שינויים ומעברים – מהעולם החילוני החדש, לעולם אחר. גם אבי נשר, עם כל כובד המשמעות של המותג הקולנועי “אבי נשר”, עשה כאן צעד ענק ואמיץ אל העולם שמעבר לחילוניות. כמו סרטים אחרים שלו, גם “סיפור אחר” עוסק בחוויה הישראלית – אבל הפעם מהזווית הפחות מוכרת של החוזרים בתשובה, וספציפית בירושלים. את התסריט כתב נשר עם הפסיכולוג ד”ר נעם שפנצר, שבתו חזרה בתשובה.

החלוקה החברתית־גיאוגרפית שחילקה בעבר את ירושלים כבר מזמן חרגה מהדיכוטומיה הישנה. תופעת היוצאים בשאלה, ולצדה תופעת החוזרים בתשובה, ערערו הרבה מהמוחלט הירושלמי, בקרב חילונים וחרדים כאחד. תחושת הזהות החברתית והפרטית הרבה יותר דינמית, אמביוולנטית וחמקמקה מבעבר, ולכן אולי אינה נותנת מנוח. “סיפור אחר” נוצר בעידן שבו חלק ניכר מהייצוג הקולנועי של חרדים נוצר מתוך מבט ביקורתי. נשר מציע התבוננות פחות שופטת, ומלאת אנושיות.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds