אוסף שירות הסרטים הישראלי

אססינו

58 דקות, 2002
סוגה:
סרט תיעודי
  • דירוג
הפקה:דני סיטון
חברת הפקה:סט הפקות, שירות הסרטים הישראלי, סינמטק ירושלים, נגה תקשורת - ערוץ 8
צילום: דרור מורה
מוזיקה מקורית: טל ירדני
שפות: עברית, ספרדית
| ללא כתוביות

בליל שבת, אפריל 1978, אכלו מרכוס ויינשטייין ואשתו קלרה ארוחת ערב עם חברים. לפתע נפתחה הדלת ובפתח נעמדו אנשי צבא. אחד מהם כיוון אקדח לראשה של אשתו. האחרים העמידו את שאר בני המשפחה לקיר, הצמידו לראשם אקדחים ושאלו – “מי האבא?” מרכוס ענה: “אני”. “יהודי מלוכלך” צעקו עליו, “אנחנו יודעים איפה הילד שלך נמצא, אבל אתה תיקח אותנו אליו”. כך נפתח הסרט “אססינו”. מרכוס ויינשטיין וקלרה אשתו בטרגדיה הנוראה של מסירת בנם, סיפור עקידת יצחק. לאורה בראונשטיין ששלושה מתוך ארבעת ילדיה נעלמו. שרה רוס ששרדה את אושוויץ ולעולם לא מצאה את דניאל בנה יחידה שנעלם בארגנטינה. אן מארי ומריו שהצליחו לשרוד את מחנות הריכוז של שלטון הגנרלים בעינויי תופת.
הם היו חלק מאלפים שהתדפקו על דלת שגרירות ישראל שם בארגנטינה. להם הייתה רק כתובת אחת: מדינת ישראל. במקביל, תוך התעלמות מהמצב הפוליטי של המדינה, מוכרת ישראל נשק וציוד צבאי לשלטון הגנרלים בארגנטינה. 30,000 צעירים נעלמים, מתוכם כ-3000 יהודים, וביניהם ישראלים. רק בחודש יוני 1983 התכנסה הכנסת למושב מיוחד לדון ביהודי ארגנטינה הנעלמים. הכנסת היתה ריקה. ב-1983 התחלף סוף סוף השלטון הצבאי בארגנטינה. כל אנשי הצבא והמעורבים בעינויים וברציחות קיבלו חנינה. אבל “אמהות הכיכר” היהודיות והלא-יהודיות עדיין צועדות ומחפשות את ילדיהם.

נושאים קשורים:

באותו נושא

אולי יעניין אותך גם...

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds