ניפוח זכוכית

  • דירוג

אחת מחוויות הילדות הזכורות לי לטובה היתה טיולים משפחתיים בשבת לעיר חברון, שם היינו נכנסים לבתי מלאכה של נפחי זכוכית ומתמוגגים למראה ניפוח החומר, שבשלבים אלו היה גמיש כגומי והתהדר בצבעים וגוונים שנחרתים בעומק העין (שנים אחר כך אנסה לאתר אותם בכל רכישה של כלי מזכוכית). בקטע היפהפה שלקוח מתוך יומן ירושלים 6 משנת 1969 מתועד בית המלאכה לניפוח זכוכית של האחים נקר. הקטע עצמו צולם בשחור־לבן, כך שאיני יודעת לומר אם הגוונים מזכירים את אלו של הזכוכית החברונית – אבל גם כך בלוני הזכוכית מעוררים בי את אותה קריאת התפעלות שנובעת מצפייה באומנים העוסקים במלאכתם מתוך ידענות ולמידה בין־דורית וללא שימוש במכונות תעשייתיות.
אהבתי במיוחד את קטע האריזה בסיום, שבו לא עוטפים את יצירות הזכוכית בניילון או קלקר אלא מניחים אותן בארגזי עץ ומרפדים אותם בקש. את תוצרי אומנותם של האחים נקר שלחו ממאה שערים לכל רחבי תבל.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds