- כל תכני הסינמטק פתוחים ללא הגבלת זמן
- מחיר מוזל על תכנים מתארחים
נדב לפיד | 2014
“יש לי שיר! יש לי שיר!”, מכריז הילד יואב ודוחס את האוויר בתחושת דריכות. זהו מעמד רוחני חגיגי, מומנטום של השראה. יואב, הדרדק הפואטי, כובש את לבה של נירה, הגננת שלו, גרפומנית שוחרת שירה. בסצנה שלפניכם, בעריכה מקבילה, נירה מספרת לבעלה על התכשיט הנוצץ שסִנוור אותה בגן בזמן שהבעל זרוק בתחתונים על הספה, צופה לא צופה בטלוויזיה הדולקת בסלון האפלולי. “לאחד הילדים בגן קוראים יואב. אני יודעת שיואב גדל אצל אבא שלו, אבל אף פעם לא פגשתי אותו. המטפלת מביאה אותו בבוקר ומחזירה אותו אחר הצהריים. עד עכשיו לא שמתי לב אליו. ילד”.
חוזרים ליואב, שנע ונד בצעדים נרגשים ומעגליים על החול בחצר הגן. יש לו שיר, יש לו שיר, זה שוב ההתקף הלירי הקבוע. המטפלת שלו (אסתר ראדה) מזדרזת לאתר עט ולהנציח את הבזקי המילים בעת הפיכתם מחומרי דמיון לחומרים כתובים: “די לי! די לי! / על ביתה יורד / גשם של זהב / שמש אלוהים ממש”. עבור יואב אין זה סתם משחק של הפרחת מילים משועשעת. להפך. הוא מגלה כבוד לרגעי ההשראה שפוקדים אותו. יצירת השיר מלווה אצלו ברגש של דחיפות. מתוך אינטואיציה, הוא מכיר בכוח ובערך של השירה גם אם אינו מסוגל לעמוד על פשרם.
דמות הילד מעניקה לסרט נקודת מבט ייחודית המכשירה את השימוש בשפה האלטרנטיבית של השירה. “השירה היא דקה, גחמנית, נכתבת ברגע, נקראת ברגע, פרטית, לעתים לא מפוענחת”, הסביר יוצר הסרט, נדב לפיד. “המקום הנסתר, הכאוטי, הבלתי ניתן לפירוש שממנו נובע שיר, שממנו נובעים גם שיריו של הילד, עומד מול הניסיון של הגננת למצוא סדר, למצוא תשובה – מהיכן באות המילים?”.
במקום להשתמש בווייס־אובר ככלי לביטוי העולם הפנימי, הילד – שתכניו הנפשיים אינם מעובדים ומוסדרים אלא אקספרסיביים ואסוציאטיביים – מדבר את עולמו הפנימי המופשט באמצעות השירה. לפיד השתמש בחומרי שירה אותנטיים שהמציא בילדותו המוקדמת, במהלך טיפול פסיכולוגי; גם אז היתה זו ה”מטפלת” שהשכילה לתעד בכתב את מעמד ההשראה. השימוש בטקסטים האותנטיים האלה, היפהפיים והבתוליים, טוען את היצירה ברגש של אמת אינטימית שהופכת אותו ליותר מסתם ניסוי פורמליסטי מוצלח. את שירי הילדות שלו שותל לפיד בפיו של הילד יואב, הגיבור הפואטי שלו, במהלך שמבטא את החיבור האישי העמוק של הבמאי למדיום השירי.
ראוי לתהות מדוע הסרט נקרא “הגננת” ולא, נניח, “הילד”. אולי משום שדמותה של הגננת נושאת משמעות ייצוגית חשובה מעבר לתפקידה הנרטיבי. היא מאוהבת בקסם השירי ומכושפת ממנו, אך הכישרון שלה מוגבל ומאפשר לה להוציא תחת ידיה שירים בינוניים בלבד. תשוקתה לשירה נותרת בלתי ממומשת. כשהיא מגלה את הכישרון הלירי של יואב, דעתה נטרפת. הרצון לטפח את נפשו השירית של הילד מגיע בהמשך העלילה למקומות פומפוזיים, מטורללים, כמעט משיחיים. הגננת מזהה שיש כאן משורר אמיתי ומנסה לחמוד את כשרונו בהטילה עליו את צל חסותה. במסווה של דאגה ורצון לטפח כישרון צעיר, האשה הבוגרת מנכסת לעצמה את המילים ששייכות לילד – אף שכשרונו כלל לא זקוק לטיפוח, שכן הגיח מתוכו ובהשראתו הפרטית, וקיומו מובטח איתה או בלעדיה.
“הגננת” מעניק ביטוי קולנועי מסוגנן ורגיש לרוח האלכימית שמאפיינת את השירה. בשפתו הייחודית מצליח הסרט לגלם את מה שביאליק הגדיר כ”סוד השפעתה הגדולה של לשון השירה. יש בה מגריית היצר של האחריות, מן האימה המתוקה של העמידה בניסיון”.
באדיבות פאי סרטים.
אנחנו ממליצים לצפות באתר במצב גלישה אנכי.
נראה שעוד לא אישרת את המייל ולכן תהליך ההרשמה לא הסתיים.
זה הזמן להיכנס למייל ששלחנו לך וללחוץ על הלינק שיש בו.
נשלח אליך מייל. על מנת לשחזר את הסיסמא, עליך ללחוץ על הלינק.
קיימת בעיה בניסיון שיחזור הסיסמא, אנא נסה שנית.
אפשרות זו זמינה למשתמשים רשומים בלבד.
ההרשמה בחינם ומומלצת לכולם – משתמשים רשומים יכולים לשמור סרטים, לדרג, לכתוב ביקורות אישית ועוד.
הודעה ליצירה יתומה
כל הזכויות שמורות לבעלי הזכויות ביצירות ולסינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים (ע”ר). חל איסור מוחלט לעשות כל שימוש ביצירות שבאתר למטרות שאינן אישיות-פרטיות ללא קבלת הרשאה מראש ובכתב.
למידע על בעלי הזכויות, ניתן להיכנס לדף האוסף הרלוונטי, או לפנות אל הנהלת ארכיון הסרטים הישראלי.
אנו מכבדים את זכויותיהם של בעלי זכויות יוצרים ומשקיעים מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר.
השימוש נעשה על פי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים תשס”ח-2007. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלים של זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם רשאים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לארכיון הסרטים הישראלי בבקשה לחדול מעשיית שימוש ביצירה. ציינו מה הבסיס לטענתכם לבעלות על זכויות היוצרים וכן שם מלא, כתובת דוא”ל ומספר טלפון, וצרפו קישור לדף הרלוונטי באתר.
הודעה ליצירה רגילה
כל הזכויות שמורות לבעלי הזכויות ביצירות ולסינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים (ע”ר). חל איסור מוחלט לעשות כל שימוש ביצירות שבאתר למטרות שאינן אישיות-פרטיות ללא קבלת הרשאה מראש ובכתב.
למידע על בעלי הזכויות, ניתן להיכנס לדף האוסף הרלוונטי, או לפנות אל הנהלת ארכיון הסרטים הישראלי.
אנו מכבדים את זכויותיהם של בעלי זכויות יוצרים ומשקיעים מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר.
השימוש נעשה על פי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים תשס”ח-2007. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלים של זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם רשאים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לארכיון הסרטים הישראלי בבקשה לחדול מעשיית שימוש ביצירה. ציינו מה הבסיס לטענתכם לבעלות על זכויות היוצרים וכן שם מלא, כתובת דוא”ל ומספר טלפון, וצרפו קישור לדף הרלוונטי באתר.