"הברך" של הבמאי נדב לפיד זוכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן 2021

נדב לפיד
  • דירוג

ב-2021, אחרי היעדרות של עשור, סרט ישראלי שוב התקבל לתחרות הרשמית של פסטיבל קאן – “הברך”, סרטו של נדב לפיד. זהו סרט אישי מאוד על גבר במשבר, על בדידות של אמן, והוא מסתמך על החוויות האישיות של יוצרו. לפיד מגולל בו את סיפורו של במאי קולנוע (אבשלום פולק) באמצע שנות ה-40 לחייו שמגיע ליישוב נידח בקצה המדבר להקרנה של אחד מסרטיו. הוא פוגש שם פקידה צייתנית שעובדת במשרד התרבות (נור פיבק) ומוצא עצמו מנהל שני קרבות אבודים: האחד נגד מות החופש האמנותי וחופש הביטוי בארצו, והאחר נגד המוות של אמא שלו.

“את ‘הברך’ כתבתי במהלך שבועיים וחצי כחודש לאחר המוות של אמא שלי, העורכת ערה לפיד ז”ל”, סיפר לפיד. “זה התפרץ מתוכי כמעט בלי שליטה. הסרט ספוג במוות הזה. אני מקווה שגם בחיים. אני מרגיש שחצבתי את ‘הברך’, כמו את סרטי הקודמים, ואולי אפילו יותר, ממעמקי הנשמה והראש והגוף שלי, ונדמה לי, כשאני מביט בו, שאני רואה שאלה שנות חיי מפוזרות על המסך”.

בקאן ידעו להעריך את החציבה הזאת, ו”הברך” קטף את פרס חבר השופטים היוקרתי. בעיתוי מושלם, יום לפני טקס הסיום של הפסטיבל, לפיד יצא מבידוד אחרי שחלה בקורונה. קולו רעד כשנשא את נאום הניצחון. הוא אמר שלא היה פשוט להפיק את “הברך”, ופנה לספייק לי, נשיא חבר השופטים: “אמי, שהיתה עורכת, הראתה לי בגיל 14 את סרטך ‘קדחת הג’ונגל’, והתרשמתי ממנו”.

במסיבת העיתונאים שנערכה אחרי הטקס שאלתי את ספייק לי מדוע בחר להעניק את הפרס לסרטו של לפיד, והוא השיב: “מה שלפיד עשה היה אמיץ. הוא מדבר על ישראל ועל הדברים הלא טובים שאני יודע שקורים בה. זו מדינה שאם אתה אומר עליה משהו רע, גם לך יכול לקרות משהו רע. הרגשנו צורך לעודד את האומץ שלו. זה סרט שצריך לצפות בו”. עמיתיו השופטים, הבמאית מאטי דיופ והבמאי קלבר מנדוסה פילו, ציינו שהפרס הוענק ללפיד גם בזכות האיכות האמנותית של הסרט, המבע הקולנועי הנועז וסגנון העשייה הרדיקלי.

“הברך” חב את הצלחתו גם למשחק המרשים ורב העוצמה של פולק. למשל, בסצנה שבה נציגת משרד התרבות דורשת ממנו – באמצע המדבר – לחתום על כך שהוא מתחייב לדבר בהרצאה שלו רק על נושאים הקשורים לישראל וליהדות, ויימנע מלהעלות נושאים בעייתיים. ואז הבמאי פוצח בנאום פוליטי אנטי־ישראלי נוקב וזועם – שלב מרכזי בתהליך ההתמוטטות שלו.

“אני חושב שסצנות מהסוג הזה קיימות בכל הסרטים שלי, אם כי אולי סצנת השבירה־נאום של ‘הברך’ היא הדוגמה הכי קיצונית”, אמר לפיד במסיבת העיתונאים בקאן. “יש כאן משהו בין אמונה לבין צורך נואש לומר הכל, את כל המילים שיש. התפיסה שאם תעשה קלוז־אפ על המסך ותגיד הכל, לישראלים, לאנשים, לבני אדם בכלל – משהו ישתנה. מצד שני, יש שם גם את המודעות לכך שהמילים הן הכל ובד בבד הן שום דבר, ואפילו אחרי שקיבלת את הקלוז־אפ ואמרת הכל אתה מבין שאין לך את המילים, ושאולי אין בכלל מספיק מילים במילון. הרגשתי שיש משהו חזק בנקודת המפגש בין ההכי אישי להכי פוליטי, באדם שנותן נאום פוליטי ואז מתרסק”.

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds