בועז דוידזון הוא במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע. דוידזון למד קולנוע בבריטניה, ב-London Film School. הוא נמנה עם יוצרי חבורת “לול”, וביים יחד עם אורי זהר את תוכנית הטלוויזיה הראשונה בסדרת “לול” (1969). לאחר מכן, ב-1970, ביים את סרט המערכונים והרוק “שבלול”, שהפך במהרה לסרט קאלט. נהוג לייחס לו את טביעת המושג “סרטי בורקס”.
דוידזון אחראי לכמה מסרטי הפולחן ושוברי הקופות הגדולים של הקולנוע הישראלי הפופולרי בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, בהם “צ’רלי וחצי” (1974), “חגיגה בסנוקר” (1975), “אלכס חולה אהבה” (1986) וארבעת הסרטים הראשונים בסדרת “אסקימו לימון” – “אסקימו לימון” (1978), “יוצאים קבוע” (1979), “שפשוף נעים” (1981) ו”ספיחס” (1982). בין שאר סרטיו: “עזית הכלבה הצנחנית” (1972), “לופו בניו־יורק” (1976), “משפחת צנעני” (1976) ו”לול” (1988).
כשחקן הופיע דוידזון בסרט המתיחות “ישראלים מצחיקים” (1978), שאותו כתב יחד עם הבמאי, צבי שיסל.
בסוף שנות ה-70 עבר דוידזון לארצות־הברית בעקבות מנחם גולן, ושם ביים עבור חברת קאנון של גולן שורה של סרטים, בהם The Last American Virgin (1982), שהיה גרסה אמריקאית ל”אסקימו לימון”, ו-Going Bananas (1987), גרסה קולנועית אמריקאית ל”קופיקו”, גיבור ספריה של תמר בורנשטיין־לזר.
לאחר סגירת קאנון המשיך דוידזון לעבוד בארצות־הברית כמנהל פיתוח, מפיק ומפיק בפועל בחברת ההפקות Millennium Films, ונטל חלק בהפקת הסרטים 16 Blocks (ריצ’רד דונר 2006), The Wicker Man (ניל לביוט, 2006), The Black Dahlia (בריאן דה־פלמה, 2006),The Expendables (סילבסטר סטאלון, 2010) ו-Olympus Has Fallen (אנטואן דה־פאקווה, 2013).
