אוהד קנולר הוא שחקן בוגר הסטודיו למשחק של ניסן נתיב. קנולר גדל בתל־אביב ולמד בבית הספר לאמנויות, ולאחר מכן בתיכון תלמה ילין. הוא החל את הקריירה המקצועית שלו כילד, אז נמנה עם משתתפי תוכנית הטלוויזיה "תופסים ראש". כשהיה בן 18 לוהק לאחד התפקידים הראשיים בסרט "עץ הדומים תפוס" (אלי כהן, 1994).
סרט הפריצה של קנולר היה "יוסי וג'אגר" של הבמאי איתן פוקס, שיצא ב-2003. על משחקו בסרט זה זכה בפרס לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל טרייבקה. ב-2007 הופיע ב"בופור", סרטו של יוסף סידר, שהיה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.
בין שאר הסרטים שבהם השתתף: "הבועה" (איתן פוקס, 2006), "מינכן" (סטיבן ספילברג, 2005), "אנחנו לא לבד" (ליאור הר־לב, 2011), "הסיפור של יוסי" (איתן פוקס, 2012), "סיפור על אהבה וחושך" (נטלי פורטמן, 2015), "בית בגליל" (אסף סבן, 2017) ו"גולדה" (גיא נתיב, 2023).
בין סדרות הטלוויזיה שבהן השתתף: "כנפיים", "אהבה זה כואב", "סרוגים", "עד החתונה", "מתים לרגע", "כפולים" ו"האיש שרצה לדעת הכל".
בין ההצגות שבהן השתתף: "מלחמה על הבית" (2002), "בגידה" (2003), "חיל פרשים אנו" (2003) ו"הקמצן" (2003) בתיאטרון החאן, ו"טייפ" (2006) ו"תקופת הסתגלות" (2006) בתיאטרון הבימה. ב-2011 השתתף ב"כולם היו בני", המחזה הקלאסי של ארתור מילר, שהועלה כהפקה משותפת של התיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה.
בשנים 2012–2016 כיהן קנולר כיושב ראש שח"ם, ארגון השחקנים בישראל. ב-2019 מונה לתפקיד מנהל תיאטרון גבעתיים.
