מרדכי נבון (1910–1966) היה מפיק ומחלוצי תעשיית הקולנוע הישראלית. הוא נולד בפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1925. בסוף שנות ה-30 נסע נבון לאוסטרליה, שם נשאר בימי מלחמת העולם השנייה ועשה הון כסוחר טקסטיל. ב-1949, לאחר שהות של שנתיים בפריז, חזר לישראל והקים עם יצחק אגדתי ויוסף נבון, בן דודו, את "סרטי גבע" – חברה שסיפקה שירותי מעבדה, עריכה ואולפן לתעשיית הקולנוע ומאוחר יותר הפיקה את יומני החדשות שנשאו את שמה, "יומני גבע".
ב-1956 הפיק מרדכי נבון עם יצחק אגדתי ולארי פריש סרט עלילתי ראשון באורך מלא, "מעשה במונית", שאותו ביים פריש. ב-1966, במהלך העבודה על הפקתו הגדולה ביותר, הסרט "שני קוני למל" (ישראל בקר), מת נבון באופן פתאומי.
בין שאר הסרטים שהפיק: "עמוד האש" (לארי פריש, 1959), "איי לייק מייק" (פיטר פריי, 1960), שהשתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, "אלדורדו" (מנחם גולן, 1963), שזכה בפרס כינור דוד לסרט הטוב ביותר, "חבורה שכזאת" (זאב חבצלת, 1963), "דליה והמלחים" (מנחם גולן, 1964), "חור בלבנה" (אורי זהר, 1965) ו"פיצוץ בחצות" (ארווה ברומברגר, 1965).
במסגרת עבודתו בסרטי גבע פתח נבון את הדלת לכמה מהבולטים שבקולנועני ישראל במחצית השנייה של המאה ה-20: דוד פרלוב, אורי זהר, דוד גורפינקל, אדם גרינברג ורבים אחרים שקיבלו ממנו הזדמנות ראשונה להתנסות בצילום, בימוי, עריכה ומגוון תפקידים נוספים.
