מיקי קם היא שחקנית וקומיקאית. קם הופיעה בהפקות שהועלו כמעט בכל תיאטרון רפרטוארי בישראל. בתיאטרון הבימה השתתפה, בין היתר, בהצגה "קברט" (1989), שבה גילמה את סאלי בולס, וב"עלובי החיים" (2016), שבה גילמה את מדאם תנרדייה (דאבל קאסט עם חנה לסלאו). כמו כן גילמה את חנקה במחזמר "מיקה שלי" (2018).
בתיאטרון הקאמרי השתתפה קם ב"יומני חוף ברייטון" (2006) וב"כנר על הגג" (2008), שם גילמה את גולדה בטריפל קאסט עם שרית וינו־אלעד וחני נחמיאס. ב-2011 הופיעה בגרסה של התיאטרון הקאמרי ל"קברט", הפעם בתפקיד גברת שניידר. ב-2013 השתתפה במחזמר "בילי שוורץ", שהועלה בתיאטרון חיפה, וזכתה על משחקה בו בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המשנה הטובה ביותר.
קם גם העלתה מופעי בידור ומופעי יחיד רבים, בהם "מיקי קם וזהו" (1995) ו"מיקי קם ועכשיו" (1999).
ב-1986 השתתפה קם בפרק "סרט ערבי" של התוכנית "זהו זה!", שזכה למעמד של יצירת פולחן. בין שאר הסדרות ותוכניות הטלוויזיה שבהן השתתפה כשחקנית וכמדבבת: "רחוב סומסום", "בארץ הקטקטים" (קם דיבבה את דמותו של טיפטיפון), "קיד וידיאו", "הזרבובים", "השמינייה", "השיר שלנו", "רוקדים עם כוכבים", "עד החתונה" ו"בנות הזהב". על השתתפותה בסדרה "שטיסל" זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקנית המשנה הטובה ביותר.
בין הסרטים שבהם השתתפה: "גבעת חלפון אינה עונה" (אסי דיין, 1976), "סרט וארוחת בוקר" (אלפרד שטיינהרדט, 1977), "בלוז לחופש הגדול" (רנן שור, 1987), "לילסדה" (שמי זרחין, 1995), "שושנה חלוץ מרכזי" (שי כנות, 2014) ו"ואז היא הגיעה" (רועי פלורנטין, 2017).
בעת שירותה הצבאי בלהקת הנח"ל הכירה קם את בעלה, יהודה עדר, שהיה גיטריסט הלהקה. שני בניהם הם המוזיקאי אלון עדר והשחקן נדב עדר.
