ארנון צדוק הוא שחקן, תסריטאי ובמאי בוגר בית הספר למשחק בית צבי. בתחילת דרכו המקצועית השתתף צדוק בהצגות שהועלו בתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער ובתיאטראות חיפה ובית ליסין. הקריירה הקולנועית שלו כוללת, בין היתר, השתתפות בשישה מסרטיו של הבמאי אורי ברבש, בהם "מאחורי הסורגים" (1984), שהיה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. צדוק גילם בו את אורי, התפקיד הראשי, וזכה בפרס האיכות של הקולנוע הישראלי לשחקן הטוב ביותר. הוא שב וגילם את אורי גם בסרט ההמשך, "מאחורי הסורגים 2" (אורי ברבש, 1992).
בין שאר סרטי הקולנוע שבהם השתתף: "כוכב השחר" (עקיבא ברקין, 1980), "לא לשידור" (יעוד לבנון, 1981), "אות קין" (אורי ברבש, 1982), "החולמים" (אורי ברבש, 1987), "אחד משלנו" (אורי ברבש, 1989), "הדרך לעין־חרוד" (דורון ערן, 1990), "רגליים קרות" (דורון ערן, 2006), "הכתובה" (מנחם גולן, 2008), "חסר מנוחה" (עמוס קולק, 2008), "נמס בגשם" (דורון ערן, 2011) ו"בלדה לאביב הבוכה" (בני תורתי, 2012).
בין סדרות ותוכניות הטלוויזיה שבהן השתתף: "ארץ מולדת", "רצח בשבת בבוקר", "עספור", "תנוחי", "קיבוצניקים" והסדרה הקומית "משפחת עזאני", שאותה גם ביים.
במחצית השנייה של שנות ה-90 החל צדוק לביים סרטים, לרוב בשיתוף פעולה עם המפיק דורון ערן. בין סרטי הקולנוע שביים: "לילה לבן" (1995), שזכה ב-Youth Award במסגרת השבועיים של הבמאים בפסטיבל קאן, "אינג'יל" (2001), "להיות כוכב" (2003), "רק כלבים רצים חופשי" (2007), "ניקה" (2011) ו"כיפה אדומה" (2014).
