אריה להולה (1918–1968) היה במאי, מחלוצי הקולנוע הישראלי. הוא נולד בסלובקיה בשם ליאופולד ומגיל צעיר גילה עניין באמנות. להולה ערך את ביטאון התנועה הציונית בסלובקיה עד הכיבוש הנאצי, ואז נכלא על ידי המשטר הסלובקי הפרו־נאצי. משפחתו נספתה באושוויץ. בימי המלחמה הצטרף להולה לפרטיזנים והיה חלק מתנועת ההתנגדות הסלובקית לכיבוש הנאצי. לאחר המלחמה החל לעבוד כבמאי ומחזאי ונחל הצלחה, אך בסוף שנות ה-40, עקב התגברות האנטישמיות בסלובקיה, עלה לישראל.
ב-1951, אחרי שביים כמה סרטים מוזמנים, הועלה בתיאטרון הקאמרי מחזה פרי עטו, "ארבע כנפות הארץ". באותה שנה ביים להולה סרט קצר (20 דקות) לכבוד יום העצמאות השלישי של מדינת ישראל, והוא הוצג בפסטיבל קאן. בהמשך השנה יצא אחד הסרטים המוכרים ביותר שביים, "עיר האוהלים", שמציג את חוויית הקליטה הקשה של העולים החדשים. את הסרט כתב והפיק ברוך דינר, והופיעה בו אורנה פורת. הוא הוצג בפסטיבלים ברחבי העולם, בהם פסטיבל ונציה.
ב-1954 ביים להולה את סרטו הישראלי היחיד באורך מלא, "אבן על כל מיל". את התסריט כתב עם חיים חפר. הסרט הוקרן בפסטיבל חיפה וקיבל ביקורות שליליות, ולפיכך הוחלט לא להקרינו באולמות הקולנוע. כשלון הסרט הכניס את להולה לחובות ולקשיים כלכליים שבגללם ברח מישראל ב-1956.
בשנות ה-60 ביים להולה כמה סרטים בגרמניה, בהם Der Teufel spielte Balalaika (1961) ו-Duell vor Sonnenuntergang (1965), בכיכובם של פיטר ואן־אייק וטרנס היל. ב-1967, לאחר שהמשטר הסלובקי טיהר את שמו, להולה הוזמן לביים סרט במולדתו – ושם, במהלך העבודה על הסרט, הלך לעולמו.
