גבי עמרני הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון. עמרני החל את דרכו במחזור השני של להקת הנח"ל (יחד עם אורי זהר, חיים טופול ואברהם הפנר), שם התפרסם כסולן עם השיר "הוא לא ידע את שמה". לאחר שחרורו נסע לארצות־הברית, ושם למד תיאטרון אצל הרברט ברגהוף ואוטה האגן. עם שובו ארצה באמצע שנות ה-60 השתלב בתיאטרון ובקולנוע. בין עבודותיו הרבות בתיאטרון נמנים שלושה מחזות של חנוך לוין שהועלו בתיאטרון הקאמרי: "הזונה מאוהיו", "אשכבה" ו"הבכיינים". בשנת 2000 זכה בפרס אופיר למפעל חיים.
בין הסרטים שבהם השתתף: "ארבינקא" (אפרים קישון, 1967), "השכונה שלנו" (אורי זהר, 1968), "תעלת בלאומילך" (אפרים קישון, 1969), "לופו" (מנחם גולן, 1970), "השוטר אזולאי" (אפרים קישון, 1971), "אריאנה" (ג'ורג' עובדיה, 1971), "משפחת צנעני" (בועז דוידזון, 1976), "הצילו את המציל" (אורי זהר, 1977), "מבצע יונתן" (מנחם גולן, 1977), "כביש ללא מוצא" (יקי יושע, 1982), "מלך ליום אחד" (אסי דיין, 1982), "זהר" (ערן ריקליס, 1993), "גט" (רונית ושלומי אלקבץ, 2014) ו"אהבה בשלייקס" (חורחה יוחנן ולר, 2019). בטלוויזיה הופיע עמרני, בין היתר, בתוכנית "רחוב סומסום" ובסדרות "עספור" ו"מטומטמת".
