רונית אלקבץ (1964-2016) נחשבת לאחת השחקניות המוערכות בתולדות הקולנוע הישראלי. לצד עבודתה כשחקנית פעלה אלקבץ כתסריטאית ובמאית, והיתה גם פעילה חברתית למען קידום נשים. אלקבץ נולדה בבאר־שבע להורים ילידי מרוקו, וב-1974, כשהיתה בת עשר, עברה המשפחה לקריית־ים. בשנות ה-90 הופיעה בשורה של סרטים ("המיועד", "אדי קינג", "שחוּר" ועוד), אולם פריצתה הגדולה התרחשה עם צאת סרטו של דובר קוסאשווילי מ-2001 "חתונה מאוחרת" – שם סיפקה הופעה נועזת שזיכתה אותה בשלל פרסים בארץ ובעולם. בשנת 2004 השתתפה בסרטה של קרן ידעיה "אור", זוכה פרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן, וב-2007 כיכבה בסרטו המצליח של ערן קולירין "ביקור התזמורת".
יחד עם אחיה שלומי אלקבץ יצרה רונית אלקבץ שלושה סרטים שבהם גילמה את דמותה של ויויאן אמסלם, אשה מזרחית שנקלעה לנישואים מיוסרים ונאבקת על חירותה. הטרילוגיה כללה את "ולקחת לך אשה" (2004), "שבעה" (2008) ו"גט" (2014), שלושה סרטים עטורי פרסים ושבחים (שני האחרונים אף זכו בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים). אלקבץ היתה מועמדת ל-16 פרסי אופיר והיתה לשחקנית היחידה שזכתה שלוש פעמים בפרס אופיר על משחק ראשי. לצד עבודתה הקולנועית פעלה רבות גם בטלוויזיה ובתיאטרון, בישראל ומחוצה לה.
אלקבץ זכתה למעמד ופרסום גם בצרפת, וב-2014 אף הוענק לה עיטור אביר ליגיון הכבוד הצרפתי. היא הלכה לעולמה ב-19 באפריל 2016, בגיל 51, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.