נורית

101 דקות, 1972
סוגה:
סרט עלילתי
  • דירוג
משחק: יונה אליאן, ששי קשת, טובה קצב, ז'אק כהן, אריה אליאס
צילום: יחיאל נאמן
מוזיקה מקורית: אלברט פימנטה
שפה: עברית
|
כתוביות: אנגלית, עברית

המלודרמה המוזיקלית האהובה וסוחטת הדמעות של ג’ורג’ עובדיה פיצלה את הצופים בארץ לשני מחנות: המבקרים, שקטלו ולִגלגו – והקהל, שנהר בהמוניו. למעלה מ-700 אלף איש צפו ב”נורית” באולמות הקולנוע.
שושנה ומשה מאוהבים. היא בת עשירים, הוא נהג משאית עני. חרף פער המעמדות, ולמרות התנגדות אביה של שושנה, השניים מחליטים להינשא. משה יוצא לנסיעת עבודה, ולאחר מכן מגיעה הודעה: המשאית התהפכה, משה מת. שושנה ההרה מבקשת להתאבד. כאן מתחילה שרשרת טרגית של טעויות שבדומה ל”רומיאו ויוליה” (מלבד הסוף המשמח) תשנה את חייהם לנצח. שושנה לא יודעת שמשה בעצם עוד חי, וגם הוא מאמין שהיא מתה. כל אחד משני האוהבים ממשיך את חייו בנפרד. שושנה יולדת את בתם המשותפת, נורית, ומאבדת את מאור עיניה בתאונה. השנים חולפות, ויום אחד פוגשת נורית את משה במקרה. כעת משה הוא כבר זמר מפורסם, והוא מממן עבורה ניתוח שמחזיר לה את הראייה. שושנה ומשה נפגשים שוב ערב חתונתו – שממנה הוא לבסוף בורח – ומתאחדים בשמחה גדולה.
הסרט זכור כיום בזכות השירים “קרוב, רחוק” ו”אנשים יש בעולם”, ועקב העובדה ששני כוכביו, יונה אליאן וששי קשת, הכירו על הסט ונישאו.
בשנת 1983 ביים עובדיה את סרט ההמשך “נורית 2”, אך לא שיחזר את הצלחת קודמו.

ביקורת של נתן גרוס, על המשמר, 11.08.1972 ביקורת של זאב רב־נוף, דבר, 11.08.1972 ביקורת של אהרון דולב, מעריב, 14.08.1972

אולי יעניין אותך גם...