קללה לברכה

1 שעות ו-24 דקות ו-55 שניות , 1947
  • דירוג
בימוי: ג'וזף קרומגולד
הפקה: ליאו הרמן, אורים פלשתינה - חברה להפקת סרטים
שחקנים: אסתר מרגלית, נחום בוכמן, מרדכי בן־זאב

“קללה לברכה”, שהפקתו החלה ב-1947, צולם בעת ההפוגה מהקרבות במלחמת השחרור ויצא לאקרנים רק אחרי קום המדינה, בשנת 1950. העלילה מבוססת על עלילת הסרט הקצר בעל השם הדומה “הקללה והברכה” שיצרו הבמאי הלמר לרסקי ובמאי תיאטרון הבובות פאול לוי. בעקבות הצלחת הסרט הקצר השקיעה קרן היסוד כסף רב (במונחים של הקולנוע הישראלי שלפני קום המדינה) בהפקת הסרט הארוך, שמתאר ביתר פירוט את הדרך שבה המיר העם היהודי את קללת הנדודים בברכת ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל.
הסרט, המשתייך לז’אנר סרטי הריאליזם הציוני, עוסק באתוס החלוצי בדרך מורכבת יותר משאר סרטי הזרם. הוא בנוי משלושה חלקים שכל אחד מהם צולם בסגנון שונה: תיאטרון בובות מוזיקלי מצולם המציג את פרשת בלעם התנ”כית; צילומים דוקומנטריים בליווי קריינות שדרכם מתבונן הבמאי במדינה שבדרך, במאבק להקמתה ובהגשמת החזון הציוני; וסיפור עלילתי על יוסף, לוחם במלחמת העצמאות.
יוסף הלוחם, הבן הראשון של הקיבוץ, מוצב בעמדה על הר הצופים במהלך מלחמת העצמאות. הוא נזכר בסיפורם של הוריו החלוצים, שעלו ארצה בשנות ה-20, הקימו קיבוץ, התאהבו והולידו אותו – ולאחר מכן נקלעו לחיכוכים אידיאולוגיים עם הקולקטיב ובעקבותיהם עזבו לגרמניה. אחרי שהתייתם בשואה, יוסף עולה לישראל, חוזר לקיבוץ ומשתתף בקרבות על ירושלים.
“קללה לברכה” הוצג בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה.

אולי יעניין אותך גם...