מיכה שגריר (1937-2015) היה מבכירי המפיקים בתעשיית הקולנוע הישראלית אשר פעל במשך חמישה עשורים ויצר מאות סרטים, סדרות, כתבות ופרסומות לטלוויזיה ולקולנוע. שגריר החל את דרכו המקצועית ככתב שטח ושדר רדיו, השתתף בקורס מפיקי טלוויזיה של ה-BBC בלונדון, והיה שותף בדור ההקמה של הטלוויזיה הישראלית. בשנים 1968 – 1988 ניהל את חברת ההפקות "קסטל תקשורת" שהתמקדה בתחום התיעודי והפיקה מאות סרטים בבימוי יוצרי תעודה מרכזיים. החברה הוקמה על ידי שגריר ושותפו דן ארזי שניהלו את החברה יחד עד שנת 1983 אשר העסיקה יוצרות ויוצרים רבים. "קסטל תקשורת" שימשה חממה ליוצרים מרכזיים בתעשיית הקולנוע כמו רפי בוקאי, רוני ניניו, אלי כהן ורבים אחרים אשר ביימו את סרטיהם הראשונים במסגרתה. יצירתו הקולנועית של שגריר נוגעת באהבה וברגישות בפנים רבות של החברה הישראלית, עם דגש על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית: ניצולי שואה, פגועי מלחמה, יהדות אפריקה, המזרח התיכון ויהודי אתיופיה. שגריר הפיק במשותף את חומרי התיעוד המרכזיים על עליית יהודי אתיופיה וקליטתם בארץ החל משנת 1972. בשנת 1980 הקים שגריר את הקרן לזכרה של אישתו, עורכת הסרטים עליזה שגריר, אשר נרצחה בפיגוע טרור בפריז באותה שנה. הקרן פעלה ברציפות קרוב ל-35 שנה והעניקה תמיכה ליוצרים צעירים בסרטם הראשון. לצד כל זאת, מיכה שגריר עסק בפעילות ציבורית ענפה. היה ממייסדי בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סם שפיגל, שימש כיו"ר הראשון של ביה"ס בין השנים 1989-1995, כיהן כמנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי בשנת 1999 וכיו"ר תיאטרון החאן הירושלמי בשנים 2003-2008. שגריר נפטר מסרטן ב-4 בפברואר 2015 והוא בן 78. דרכו של שגריר לכל אורכה מתאפיינת בעשייה מתמדת, בצניעות, במסירות, בעין בוחנת ואוהבת. עשייתו הקולנועית והטלוויזיונית העשירה מהווה אלבום תמונות של מדינת ישראל משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד העשור השני למאה ה-21.
