זאב רב־נוף (1926–1979) היה מבקר קולנוע, במאי ומפיק. הוא נולד בפולין ובימי מלחמת העולם השנייה הצליח להגיע לברית־המועצות ולהינצל. לאחר השואה חזר רב־נוף לפולין ולמד בבית הספר הנודע לקולנוע בעיר לודז'. ב-1950 עלה לישראל, הקים את יחידת ההסרטה של הגדנ"ע ובמסגרתה יצר סרטי תעמולה והסברה.
רב־נוף ביים והפיק סרטי תעודה וסרטים קצרים, בהם "לב פועם בברזל" (1960), "ערב בנס הרים" (1964), "הים הוא בית" (1968), "כל עוד הלירה בידך" (1970) ו"ויצו – מסביב לשעון" (1974).
ב-1954 מונה רב־נוף למבקר הקולנוע של העיתון "דבר", תפקיד שמילא עד שנת מותו, 1979. ב-1982 ערך מבקר הקולנוע אורי קליין את הספר "מסך גדול: יוצרים גדולים וסרטיהם" (הוצאת כתר), הכולל מבחר מטורי הביקורת של רב־נוף.