יוסי בנאי (1932–2006) היה שחקן, פזמונאי, זמר ובמאי מהמשפיעים בתולדות התרבות הישראלית. בנאי נולד בירושלים בשכונת מחנה יהודה למשפחה ענייה ומרובת ילדים שרבים מהם פנו לעולם התרבות, הבידור והאמנות. שניים מאחיו הם גברי בנאי, חבר להקת הגשש החיוור, והשחקן יעקב בנאי. את שירותו הצבאי העביר במחזור הראשון של להקת הנח"ל. לאחר שחרורו למד בסטודיו למשחק של תיאטרון הבימה והשתלב בתיאטרון כשחקן, בתחילה בתפקידים קטנים.
בשנות ה-20 לחייו התפטר מהבימה ונסע לפריז, שם ספג את תרבות השאנסונים שהשפיעה על הקריירה שלו כפזמונאי, זמר ושחקן בערבי יחיד. לאחר שובו לישראל הופיע בנאי עם יונה עטרי ואבנר חזקיהו במופע "תל־אביב הקטנה" שכתבו חיים חפר ודן בן־אמוץ. משם זכורים, בין היתר, השירים "טיטינה", "בחולות", "שני בנאים" ו"רינה".
בנאי שיחק כמעט בכל תיאטרון רפרטוארי בארץ. ב-1963 הקים עם אבנר חזקיהו והמחזאי והבמאי נסים אלוני את "תיאטרון העונות", שפעל במשך כשלוש שנים, ושבמסגרתו העלו את ההצגה "הנסיכה האמריקאית". במקביל לעבודתו בתיאטרון העלה בנאי מופעי בידור וערבי יחיד, בהם "ילדות קשה" (1964), שבו הופיע עם רבקה מיכאלי, וממנו זכורים השירים "ילדות קשה" ו"יוסף ג'ון" והמערכון "זהירות נהגת"; "אין אהבות שמחות", ערב משירי ז'ורז' ברסנס; ו"אני וסימון ומואיז הקטן" (1981), שממנו זכורים בעיקר שיר הנושא ו"אהבה בת 20".
בנאי כתב וביים חמש תוכניות לשלישיית הגשש החיוור. מתוכן זכורים במיוחד המערכונים "קרקר נגד קרקר", "שחקן כדורסל", "המוסך", "שיח טבחים" ו"הכה את המומחה", השירים "עובדים עלינו" ו"אף אחד לא קם", ואינספור ביטויים ומטבעות לשון שבנאי הכניס לשפה העברית, בהם "מה שבע? מה כמה?", "הצ'ופצ'יק של הקומקום", "הלו, זה רדיו?" ו"העולם מצחיק אז צוחקים".
כפזמונאי וזמר זכור בנאי בזכות שירים כמו "ספירת מלאי" ו"מרוב אהבה". כזמר מבצע זכור בנאי בזכות שירים כמו "על כל אלה" ו"ערב עירוני". בין האלבומים שהקליט: "פרצוף של צועני" (1973), "יוסי בנאי" (1979) ו"שיכור ולא מיין" (1983).
בין הסרטים שבהם השתתף: "אף מילה למורגנשטיין" (בן עויזרמן ובנימין קורצקי, 1963), "חבורה שכזאת" (זאב חבצלת, 1963), "פורטונה" (מנחם גולן, 1966), "999... עליזה מזרחי" (מנחם גולן, 1967), "ארבינקא" (אפרים קישון, 1967), "הגלולה" (דוד פרלוב, 1972) ו"חכם גמליאל" (יואל זילברג" (1973). ב-1974 כיכב בנאי לצד גילה אלמגור בעיבוד הטלוויזיוני המוערך למחזה "הכלה וצייד הפרפרים" מאת נסים אלוני ובבימויו של רם לוי.
ב-1998 הוענק לבנאי פרס ישראל לתיאטרון.
בנאי היה אביו של הזמר יובל בנאי.
