נורית גלרון היא זמרת ושחקנית. לאחר שחרורה מצה"ל, שם שירתה בצוות הווי גולני, למדה גלרון תיאטרון וקולנוע באוניברסיטת תל־אביב והחלה להופיע כזמרת במועדונים. ב-1978 יצא אלבום הסולו הראשון שלה, "נורית גלרון", שבין שיריו הבולטים נמנים "מה יהיה בסופנו" ו"שלכת".
גלרון הקליטה כ-20 אלבומים, ורבים משיריה הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. כמה משיריה המוכרים ביותר הם "כי האדם עץ השדה", "נגיעה אחת רכה", "השיר על הארץ", "שיר אהבה", "אתה פה חסר לי", "עצוב למות באמצע התמוז", "בלדה לאשה", "יש לי סימפתיה" ו"אני אשתגע". ב-1988 הקליטה את אלבום הילדים "ציפור הנפש" עם יוסי בנאי, שממנו זכור במיוחד הדואט "תחת עץ האהבה".
כשחקנית השתתפה גלרון בסדרה "רביעיית רן" (2008–2010) ובסרטים "מגש הכסף" (ג'אד נאמן, 1984) ו"דרך הנשר" (אורי ברבש, 1990). גלרון נשואה למגיש הטלוויזיה רפי רשף.