ניסים עזיקרי (1939–1990) היה שחקן תיאטרון וקולנוע וצייר. עזיקרי נולד בבולגריה, וכבר בילדותו החל להופיע בתיאטרון. ב-1948 עלה עם משפחתו לישראל, ובנערותו החל ללמוד משחק בסטודיו של תיאטרון האוהל. הוא שירת בצה"ל בלהקת חיל השריון, ולאחר שחרורו התקבל לתיאטרון הבימה. לדור שלא זכה לראותו על הבמה עזיקרי זכור במיוחד מתפקידו בסרט "תעלת בלאומילך" (אפרים קישון, 1969), שבו גילם את ציגלר החלש והמסכן, שמנסה להילחם במכונה המשומנת והדורסנית של העירייה.
בין שאר הסרטים שבהם השתתף: "הם היו עשרה" (ברוך דינר, 1960), "הדיבוק" (אילן אלדד ושרגא פרידמן, 1968), "חצי־חצי" (בועז דוידזון, 1971), "הגלולה" (דוד פרלוב, 1972), "פנטסיה על נושא רומנטי" (ויטק טרץ', 1977), "אהבה גנובה" (משה מזרחי, 1986) ו"אלף נשותיו של נפתלי סימן־טוב" (מיכל בת־אדם, 1989).
בין ההצגות שבהן השתתף: "אויב העם", "ארתורו אוי", "בראשית", "גן הדובדבנים", "הדוד ואניה", "הדיבוק", "הכתובה", "הלילה השנים עשר", "עושה הנפלאות", "וויצק", "ז'אן ד'ארק", "מחכים לגודו", "נמר חברבורות" ו"שמו הולך לפניו".
במהלך שירותו הצבאי הכיר עזיקרי את אשתו לעתיד, הזמרת עליזה עזיקרי. באמצע שנות ה-60, לאחר רומן מתוקשר שקיימה עם הזמר אריס סאן, בני הזוג התגרשו.
ב-1988 ראה אור ספרו "רשמים בלי מסיכות", שבו הוא מספר על התהליך של יצירת ובניית דמות.
ב-1990, כשהיה בן 50, מת עזיקרי מהתקף לב. יעקב אגמון, שייסד באותה שנה את פסטיבל הצגות היחיד תיאטרונטו, קרא על שמו לפרס הגדול של הפסטיבל, המוענק להצגה הטובה ביותר.
