נפתלי אלטר הוא תסריטאי, מפיק, במאי, שחקן, פזמונאי ומלחין. אלטר נולד בתל־אביב ב-1947 ובשנות ה-60 יצא ללמוד קולנוע באנגליה, ב-London Film School. במהלך שהותו בלונדון פגש את אסי דיין, שנעשה שותפו הקבוע ליצירה הקולנועית בשנות ה-70. כששב לישראל החל אלטר לכתוב תסריטים, מוזיקה לסרטים ושירי פופ. ב-1973 הפיק וכתב עם אסי דיין את "הזמנה לרצח", סרטו הראשון של דיין כבמאי. בנוסף הלחין אלטר את המוזיקה לסרט זה.
ב-1974 החל אלטר את שיתוף הפעולה ארוך השנים שלו עם הזמר אושיק לוי. הוא הלחין כמה משירי אלבומו השני של לוי, "אושיק לוי", בהם הלהיטים "יונתן סע הביתה" ו"ניגון עתיק". ב-1976 הוציאו אלטר ולוי את האלבום "איפה טעינו", שממנו זכורים הלהיטים "איפה טעינו" ו"זכרון יעקב". כמו כן הלחין אלטר את שירו של נתן אלתרמן "עוד חוזר הניגון", בגרסה ששרה נירה גל בשנות ה-70, שזכתה לחידוש מצליח של ברי סחרוף בשנות ה-90.
אלטר המשיך לעבוד עם אסי דיין עד תחילת שנות ה-80. שיתוף הפעולה ביניהם הוליד עוד חמישה סרטים: דיין ואלטר כתבו יחד את התסריטים, דיין ביים, ואלטר הפיק והלחין. הסרט הזכור ביותר מבין החמישה הוא קומדיית הקאלט "גבעת חלפון אינה עונה" (1976). אלטר כתב את שיר הנושא של הסרט, ואת השיר "תן לשים ת'ראש על דיונה".
בין שאר הסרטים שכתב, הפיק והלחין את פסקולם: "חגיגה לעיניים" (אסי דיין, 1975), "יופי של צרות" (אסי דיין, 1976), "מלך ליום אחד" (אסי דיין, 1982), "בחינת בגרות" (אסי דיין, 1983) ו"יוסלה איך זה קרה?" (טל רון, 1989).
בנוסף ביים אלטר שלושה סרטים: "אירית עירית" (1985), "השיגעון הגדול" (1986) ו"כוח משיכה" (1989).
ב-1992 הוענק לאלטר פרס אופיר על הלחנת הפסקול של "החיים על פי אגפא", סרטו המוערך של אסי דיין. בשנים 1995–1998 עמד אלטר בראש קרן הקולנוע הישראלי, ובשנים 2004–2008 כיהן כמנהל מחלקת הדרמה של חברת קשת, זכיינית ערוץ 2.
נפתלי אלטר היה נשוי לשחקנית אירית אלטר, והוא אביה של הזמרת רוני אלטר.
