מוחמד בכרי הוא שחקן ובמאי קולנוע ותיאטרון עטור פרסים, בוגר החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב. בכרי הופיע בהצגות שהועלו בתיאטרון הבימה, תיאטרון החאן, תיאטרון חיפה, תיאטרון אל־קסבה, תיאטרון אל־מידאן ועוד. תפקידו בסרט "מאחורי הסורגים" (אורי ברבש, 1984) זיכה אותו בשלל פרסים, בהם פרס כינור דוד ופרס האיכות של הקולנוע הישראלי. בין שאר סרטי הקולנוע שבהם השתתף: "מגש הכסף" (ג'אד נאמן, 1984), "ביום בהיר רואים את דמשק" (ערן ריקליס, 1984), "אסתר" (עמוס גיתאי, 1986), "גמר גביע" (ערן ריקליס, 1991), "מאחורי הסורגים 2" (אורי ברבש, 1992), "להב חצוי" (עמוס קולק, 1992), "צלקת" (חיים בוזגלו, 1995), "שביל החלב" (עלי נסאר, 1997), "כיכר החלומות" (בני תורתי, 2001), "נוזהת אל־פואד" (ג'אד נאמן, 2006) ו"אינרציה" (עידן חגואל, 2015).
ב-2003 ביים בכרי את הסרט התיעודי "ג'נין ג'נין", שהציג את מסעו בג'נין ואת שיחותיו עם תושבי העיר הפלסטינית, שהשמיעו עדויות על פשעי מלחמה שלטענתם ביצעו חיילי צה"ל במסגרת מבצע "חומת מגן". עם צאתו עורר הסרט סערה גדולה וגל של מחאה ציבורית. לאחר שנפסל להקרנה על ידי המועצה לביקורת סרטים עתר בכרי לבג"ץ, שהתיר להקרין את "ג'נין ג'נין" אך קבע גם שהסרט כולל טענות שקריות. בעולם התקבל הסרט בהצלחה רבה והוצג בפסטיבלים רבים.
בכרי הוא אביו של השחקן סלאח בכרי.
