מיכל בת־אדם היא במאית, תסריטאית ושחקנית. בת־אדם החלה את דרכה כשחקנית בתיאטרון ובקולנוע. היא הרבתה לשחק בסרטים שיצרה ובסרטים שיצר בעלה, הבמאי משה מזרחי, שהלך לעולמו ב-2018. בין סרטיה כשחקנית: "אני אוהב אותך רוזה" (1972), "אבו אל־בנאת" (1973), "הבית ברחוב שלוש" (1973), "איש רחל" (1976), "רגעים" (1979) ו"המאהב" (1986). ב-1979 ביימה את סרטה הראשון, "רגעים", שהשתתף במסגרת "מבט מסוים" בפסטיבל קאן. הסרט השתתף בשורה של פסטיבלים בינלאומיים נוספים, בהם פסטיבלי מונטריאול וסן־סבסטיאן.
בשנות ה-80 הפכה בת־אדם לקול הנשי הפורה והמייצג בקולנוע הישראלי. בין סרטיה כבמאית: "על חבל דק" (1980), שזכה בשלושה פרסי כינור דוד, בהם פרסי הסרט והבימוי הטובים ביותר, "בן לוקח בת" (1982), "המאהב" (1986), "אלף נשותיו של נפתלי סימן־טוב" (1989), "איה – אוטוביוגרפיה דמיונית" (1994), "חיים זה חיים" (2002) ו"ריטה, שם זמני" (2007). ב-2017 ביימה נטעלי בראון את הסרט הדוקומנטרי "מקווה שאני בפריים", פורטרט קולנועי של מיכל בת־אדם. ב-2019 קיבלה בת־אדם פרס מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע עבור מפעל חיים.
