ישראל גוריון הוא שחקן, זמר, פנטומימאי ובדרן. בסוף שנות ה-50 הקים עם בני אמדורסקי את צמד הדודאים, שפעל עד פטירתו של אמדורסקי ב-1994. הצמד יצר שירים רבים שהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית, בהם "ערב של שושנים", "תפוח חינני", "בשדות בית־לחם", "טיול לילי", "מארש הדייגים", "מה למדת בגן", "אבינעם בחור כארז" ו"ויבן עוזיהו".
גוריון נכנס לנעליו של יהורם גאון והצטרף לבני אמדורסקי ואריק איינשטיין בתוכנית השנייה של שלישיית גשר הירקון, שכללה להיטים רבים, בהם "סימן שאתה צעיר", "העיר באפור" ו"אל תכעסי, זה לא אסון". גוריון ואמדורסקי גם שיתפו פעולה עם ג'וזי כץ במופע המצליח "הטוב הרע והנערה", עם הצמד סוזן ופראן באלבום "קשת בענן", ועם הפרברים באלבום "הדודאים והפרברים". ב-1966 הקליט גוריון את אלבום הסולו הראשון שלו, הנושא את שמו, שכולל את הלהיט "בוטנים" – עיבוד עברי לשירו של ז'אק ברל.
במאה ה-21 החל גוריון לשתף פעולה עם אסף אמדורסקי, בנו של בני אמדורסקי, בערבי מחווה לצמד הדודאים עם עיבודים חדשים הנאמנים למקור. השניים גם הוציאו שני אלבומי מחווה, "שרים הדודאים" (2013) ו"שרים הדודאים 2" (2018).
גוריון הופיע בהצגות תיאטרון רבות, בהן "פונדק הרוחות" (התיאטרון הקאמרי, 1962), משם זכור "שיר הפונדקאית" שביצע עם בני אמדורסקי וחנה מרון; ההצגה הסנסציונית של חנוך לוין "מלכת אמבטיה" (התיאטרון הקאמרי, 1970), שבה ביצע את השירים "אבי היקר", "הגטו שלי" ו"אנשי בסדר"; וההצגות "פופר" (תיאטרון חיפה, 1976), "ביקור הגברת הזקנה" (הבימה, 1994) ו"כפר" (גשר, 1996). גוריון גם ביים ושיחק בהפקות רבות לילדים, בהן "נחמן" (התיאטרון לילדים ונוער, 1986) ו"הברווזון המכוער" (תיאטרון אורנה פורת, 2011).
בין הסרטים שבהם השתתף: "דליה והמלחים" (מנחם גולן, 1964), "חור בלבנה" (אורי זהר, 1965), "כמה זה נפלא" (עמוס קינן, 1969), "42:6" (דוד פרלוב, 1969), "שוד הטלפונים הגדול" (מנחם גולן, 1972), "הצילו את המציל" (אורי זהר, 1977), "פנטסיה על נושא רומנטי" (ויטק טרץ', 1977), "טעות במספר" (זאב רווח, 1979), "הדודה מארגנטינה" (ג'ורג' עובדיה, 1994), "גרין" (גדעון קולירין, 1984) ו"שמשה קדמית" (ענר פרמינגר, 1990). כמו כן נמנה גוריון עם מנחי תוכנית הילדים האהובה "3, 4, 5 וחצי", ששודרה בערוץ הראשון בשנים 1980–1984.
