חנה רובינא (1888–1980) היתה שחקנית, הגברת הראשונה של התיאטרון העברי, כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1956 ואחת ממייסדי תיאטרון הבימה. היא נולדה בבלארוס, וב-1917 הצטרפה לתיאטרון הבימה, שרק נוסד אז ועדיין פעל במוסקבה. ב-1928 הגיעה עם חברי התיאטרון לארץ ישראל. בן לילה, בעקבות העלאת ההצגה "הדיבוק", הפכו רובינא והבימה לסמלים של התיאטרון העברי בימי חלדו.
רובינא הופיעה על בימת הבימה כמעט עד יום מותה, וזכתה לגלם את רוב הדמויות הנשיות הראשיות במיטב המחזות הקלאסיים והמודרניים. בין תפקידיה על הבמה: פורציה ב"הסוחר מוונציה" (1936), יוקסטה ב"אדיפוס המלך" (1952), אמא קוראז' ב"אמא קוראז'" (1951), ליידי מקבת ב"מקבת" (1954), מרי ב"מסע ארוך אל תוך הלילה" (1965) ומדאם זארה ב"הצוענים של יפו" (1971). במקביל לעבודתה בתיאטרון הופיעה רובינא גם בכמה סרטי קולנוע, בהם "צבר" (אלכסנדר פורד, 1933) ו"איריס" (דוד גרינברג, 1968).
רובינא היא אמה של השחקנית והזמרת אילנה רובינא, שנולדה לה בעקבות רומן שניהלה עם המשורר אלכסנדר פן.
