אריק לביא היה זמר ושחקן קולנוע ותיאטרון מהאהובים בישראל. הוא נולד בגרמניה ועלה ארצה בגיל תשע. בסוף שנות ה-40 היה חבר בלהקת הכרמל הצבאית, ובשנות ה-50 היה חבר בהרכב טריו ערבה עם שמעון ישראלי וצבי בורדו. לאחר מכן פיתח קריירת סולו מצליחה. בין להיטיו הגדולים: "נועה", "שיר הוא לא רק מילים", "זה קורה", "היתה לו דודה בחדרה", "הסלע האדום", "שיר הקטר", "שיר סתיו", "אני אשיר לך שיר" ו"למה לא אמרת לי".
במקביל לקריירה המוזיקלית שלו הופיע לביא כשחקן בהצגות, במופעי בידור ובסרטים. ב-1963 העלה עם אשתו השחקנית שושיק שני את תוכנית הבידור המצליחה "הוא והיא", שאותה כתב עבורם אפרים קישון. לביא ושני שבו לשתף פעולה עם קישון בהצגה שכתב וביים, "הו, הו, יוליה" (1974), שאותה העלו בהצלחה מרובה בארץ ובגרמניה.
בין הצגות התיאטרון שבהן השתתף: "עוץ לי גוץ לי", "המלך ואני", "גברתי הנאווה" ו"הקוסם".
בין סרטי הקולנוע שבהם השתתף: "גבעה 24 אינה עונה" (תורולד דיקנסון, 1955), "חור בלבנה" (אורי זהר, 1965), "999... עליזה מזרחי" (מנחם גולן, 1967), "מרגו שלי" (מנחם גולן, 1969), "לופו" (מנחם גולן, 1970), "מבצע יונתן" (מנחם גולן, 1977), "השיגעון הגדול" (נפתלי אלטר, 1986) ו"המובטל בטיטו" (זאב רווח, 1987).
