עמוס גוטמן (1954–1993) היה תסריטאי ובמאי, מהקולות הייחודיים ביותר שפעלו בארץ. כהומוסקסואל מוצהר, רבים מסרטיו עסקו בהוויה ההומוסקסואלית בישראל. מעבר לייחודיות של נושאי סרטיו ביחס לנוף הקולנוע הישראלי, גוטמן התבלט גם בזכות שפתו הוויזואלית העשירה והמסוגננת.
גוטמן נמנה עם חברי קבוצת קי"ץ (יחד עם ניסים דיין, ג'אד נאמן, דן וולמן, רנן שור ואחרים), שב-1977 חתמו על מניפסט שבו קראו לקידום קולנוע אישי־אמנותי, קולנוע בעל ערך תרבותי, משוחרר מלחצים מסחריים. בשלושה מסרטיו שיתף פעולה עם המחזאית והתסריטאית עדנה מזי"א. בין סרטיו: "נגוע" (1983), "בר 51" (1986) ו"חימו מלך ירושלים" (1987), שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל שיקגו. ב-1992 יצר את הסרט "חסד מופלא" (1992), שהוצג בפסטיבלים ברחבי העולם וזכה בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים ובפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה. "חסד מופלא" עוסק במחלת האיידס, שאיתה התמודד גוטמן. הוא נפטר ממחלתו ב-1993.