אדם גרינברג הוא צלם קולנוע, מבכירי הצלמים בישראל. הוא נולד בפולין, עלה לישראל בנעוריו והחל את הקריירה הקולנועית שלו כטכנאי מעבדה באולפני גבע וכצלם ביומני גבע. בתחילת דרכו צילם יומנים וסרטי הסברה רבים, בהם הסרטים הדוקומנטריים הקצרים "בנהלל" (אמיל קנבל, 1962) ו"בירושלים" (דוד פרלוב, 1963), שזכה במדליית ארד בפסטיבל ונציה ונחשב עד היום לאחת מיצירות המופת של הקולנוע הישראלי.
ב-1966 צילם גרינברג לראשונה סרט באורך מלא, "שני קוני למל" בבימויו של ישראל בקר. ב-1968 צילם את יצירת המופת "לאט יותר", סרטו הקצר של אברהם הפנר שזכה בפרס הראשון לקולנוע קצר בפסטיבל ונציה ונחשב לאחד הסרטים המכוננים בזרם הרגישות החדשה.
בשנות ה-70 היה גרינברג אחד הצלמים המבוקשים והפוריים בקולנוע הישראלי. זכורים במיוחד שיתופי הפעולה שלו עם הבמאים אורי זהר בסדרת הטלוויזיה "לול" ובסרט "מציצים" (1972); דוד פרלוב בסרטים "בן גוריון 42:6" (1969) ו"הגלולה" (1972); מנחם גולן בסרטים "יהלומים" (1975) ו"מבצע יונתן" (1977), שהיה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר; ומשה מזרחי בסרטים "אני אוהב אותך רוזה" (1972), שהשתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן והיה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר, "הבית ברחוב שלוש" (1973), שהיה מועמד גם הוא לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר, ו"אבו אל־בנאת" (1973), שהשתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן.
בשנות ה-80, בעקבות עבודתו על סרט המלחמה ההוליוודי "האדומה הגדולה ה-1" (סמואל פולר, 1980), שצולם בישראל, עבר גרינברג לארצות־הברית. הוא התאקלם בתעשיית הקולנוע האמריקאית וצילם כמה משוברי הקופות ההוליוודיים הגדולים של שנות ה-80 וה-90, בהם "שליחות קטלנית" (ג'יימס קמרון, 1984), "רוח רפאים" (ג'רי צוקר, 1990) ו"שעת שיא" (ברט ראטנר, 1998). עבודת הצילום של גרינברג בסרט "שליחות קטלנית 2" (ג'יימס קמרון, 1992) הניבה לו מועמדות לפרס האוסקר.
בין שאר הסרטים שצילם: "לפני מחר" (אלידע גרא, 1969), "אני ירושלמי" (יהורם גאון, 1971), "חסמבה ונערי ההפקר" (יואל זילברג, 1971), "מיכאל שלי" (דן וולמן, 1975), "סרט וארוחת בוקר" (אלפרד שטיינהרדט, 1977), "500 אלף שחור" (שייקה אופיר, 1977), "בלפר" (יגאל בורשטיין, 1978), "אסקימו לימון" (בועז דוידזון, 1978), "יוצאים קבוע – אסקימו לימון 2" (בועז דוידזון, 1979), "ספיחס – אסקימו לימון 4" (בועז דוידזון, 1982), "אשה ושמה גולדה" (אלן גיבסון, 1982), "עשר דקות לחצות" (ג'יי לי תומפסון, 1983), "השגריר" (ג'יי לי תומפסון 1984), "נשר הברזל" (סידני ג'יי פורי, 1986), "שלושה גברים ותינוקת" (לנרד נימוי, 1987), "טרנר והוץ'" (רוג'ר ספוטיסווד, 1989), "הנזירות בלוז" (אמיל ארדולינו, 1992), "צעצועים" (בארי לוינסון, 1992), "דייב" (איוון רייטמן, 1993), "ג'וניור" (איוון רייטמן, 1994), "ראשון האבירים" (ג'רי צוקר, 1995), "אירייזר" (צ'אק ראסל, 1996), "המפקח גאדג'ט" (דייוויד קלוג, 1999) ו"נחשים על המטוס" (דייוויד ר' אליס, 2006).
