שלמה בראבא הוא קומיקאי ושחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. הוא החל את דרכו בלהקת פיקוד מרכז, שבשורותיה שר את תפקיד הסולו בשיר "המלווה". לאחר שחרורו למד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב. בתחילת הקריירה הבימתית שלו עבד בתיאטרון חיפה והיה חבר בקבוצה בראשות נולה צ'לטון שהקימה תיאטרון חברתי בקריית־שמונה, לצד השחקנים דליק ווליניץ, מוני מושונוב, סנדרה שדה, ארנון צדוק ואחרים. ב-1978 הצטרף לצוות התוכנית "זהו זה" עם עלייתה למרקע, ובמסגרתה יצר את דמות הקאלט יאצק (ב-2020, בעקבות התפרצות מגפת הקורונה בישראל, חזרו בראבא ו"זהו זה" אל המסכים).
בראבא שיחק בהצגות שהועלו בתיאטרון הבימה, תיאטרון חיפה והתיאטרון הקאמרי. במקביל הופיע גם במופעי בידור עם חברו ושותפו מוני מושונוב. בטלוויזיה הופיע בראבא, בין היתר, בפינת המונולוגים "ברונו" ובסדרות "אורי ואלה", "פמת"א", "שטוקהולם" ו"שבאבניקים". בין סרטי הקולנוע שבהם השתתף: "מסע אלונקות" (ג'אד נאמן, 1977), "המגילה 83" (אילן אלדד, 1983), "נישואין פיקטיביים" (חיים בוזגלו, 1988), "זינוק בעלייה" (אורן שטרן, 2014) ו"אהבה בשלייקס" (חורחה יוחנן ולר, 2019). תפקידו בסרט "הערת שוליים" (יוסף סידר, 2011) זיכה את בראבא בפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר.
