נורית אביב היא במאית וצלמת קולנוע שיצרה סרטים בישראל ובצרפת. בסרטיה הדוקומנטריים כבמאית מרבה אביב לעסוק בשפה, עיסוק שבא לידי ביטוי בין היתר בסרט "יידיש" (2020) ובטרילוגיית הסרטים "משפה לשפה" (2004), שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב, "לשון קודש, שפת חול" (2008) ו"שפה אחת ודברים אחדים" (2011).
בין סרטיה כצלמת: "שבלול" של בועז דוידזון (1970), "מעגלים של שישבת" של עידית שחורי (1980), "על חבל דק" (1980) ו"בן לוקח בת" (1982) של מיכל בת־אדם, "Jane B. par Agnès V." של אנייס ורדה (צלמת שותפה, 1988) ו"ברלין-ירושלים" של עמוס גיתאי (צלמת שותפה, 1989). בין סרטיה כבמאית: "כפר קרע, ישראל" (1989), "מקום, עבודה" (1997), "אובדן" (2002) ו"פואטיקה של המוח" (2015).
ב-2000 נערכה במוזיאון Jeu De Paume בפריז רטרוספקטיבה של יצירותיה. ב-2015 נערכה בעיר רטרוספקטיבה נוספת שלה, הפעם במרכז פומפידו. ב-2019 השתתפה אביב בתפקיד עצמה ב"ורדה על אנייס", סרטה של אנייס ורדה.
