מעבר להרים ולגבעות

92 דקות, 2016
סוגה:
סרט עלילתי
  • דירוג
משחק: אלון פדות, שירי נדב נאור, מילי עשת, נועם אימבר
הפקה:אילון רצ'קובסקי, יוחנן קרדו, יוסי עוזרד, גיא יקואל, ליסה שילוח־עוזרד
צילום: שי גולדמן
מוזיקה מקורית: אשר גולדשמידט
שפה: עברית
| ללא כתוביות

“מעבר להרים ולגבעות” נפתח בציטוט של בית משירו של דוד אבידן “ייפוי כח”, שמבקש להכניס את הצופה לרוח הסרט ולתחושה החזקה של משבר קיומי האופפת את המשפחה הבורגנית הבלתי מתפקדת שניצבת במרכזו:
“מַה שֶּׁמַּצְדִּיק יוֹתֵר מִכֹּל
אֶת הַבְּדִידוּת, אֶת הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל,
אֶת הַנְּשִׂיאָה הַמּוּזָרָה בְּעֹל
הַבְּדִידוּת הַגְּדוֹלָה וְהַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל,
הִיא הָעֻבְדָּה הַפְּשׁוּטָה, הַחוֹתֶכֶת,
שֶׁאֵין לָנוּ בְּעֶצֶם לְאָן לָלֶכֶת.”
לאחר 27 שנים של שירות בצה”ל, דוד משתחרר בדרגת סגן אלוף ומתקשה להסתגל לאזרחות. לא רק דוד, אב המשפחה, מתמודד עם תחושת הריקנות והבלבול. כל אחד מבני המשפחה מתמודד עם משבר אקזיסטנציאלי משל עצמו. רינה, אם המשפחה, מורה בתיכון, נלחמת בשעמום שהחיים זימנו לה, חולמת על חיים מרגשים יותר ומנהלת רומן אסור עם אחד מתלמידיה; הבת הבכורה, יפעת, מחפשת את עצמה ואת עתידה מעבר להרים ולגבעות הרוחניים, אך גם מעבר לאלה הפיזיים שמקיפים את ביתה בירושלים, ומתחילה לנהל רומן עם צעיר פלסטיני; וישנו גם נועם, הבן הצעיר והמופנם. הדמויות מנסות לנווט את עצמן במסען, מבקשות להשתחרר מהייאוש – ולא אחת במהלך המסע פורצת החוצה האלימות העצורה בקרבן.
כותרת הסרט, המרמזת על מה שנמצא מעבר להרים ולגבעות, דהיינו שכנינו, מקשרת בין המשבר הקיומי המשפחתי למשבר הלאומי.
הסרט הוצג בפסטיבל קאן במסגרת “מבט מסוים”. בפסטיבל ירושלים הוענק לשירי נדב־נאור, שמגלמת את אם המשפחה, הפרס לשחקנית הטובה ביותר.

אולי יעניין אותך גם...

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds