האם תל־אביב בוערת?

98 דקות, 1967
סוגה:
סרט עלילתי

  • דירוג
בימוי: קובי ייגר
צילום: מנפרד תומס
מוזיקה מקורית: יוחנן זראי
שפות: אנגלית, עברית
| ללא כתוביות

סרטו של קובי ייגר, ששמו מתכתב עם שמה של דרמת המלחמה הצרפתית “האם פריז בוערת” (רנה קלמנט, 1966), נקרא גם “60 שעות לסואץ”. הסרט עלה לאקרנים בימי האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים והיה לסרט העלילתי הראשון שעסק במלחמה זו.
“האם תל־אביב בוערת” מורכב מכמה סיפורים מקבילים המתרחשים ערב המלחמה, שמוצגים זה לצד זה בניסיון ללכוד את המציאות הישראלית, שבה הלאומי והמדיני חודרים אל תוך המרחב האישי: יחסיהם של נחום וחברתו רחל, שנמצאת בחזרות למחזה האנטי־מלחמתי “ליזיסטרטה”, מופרעים כשנחום מקבל צו קריאה למילואים; ז’אק ובק, מתנדבים משווייץ ומאירלנד, מגיעים ארצה כדי להתגייס; יונתן, טייס במילואים, מושבת עקב נחיתת אונס שבמהלכה נפגע בגבו, ואינו מסוגל להשלים עם העובדה שלא משבצים אותו לתפקיד קרבי במלחמה; אורי הולך לדיסקוטק למגינת לבו של אביו, שמדבר איתו על המצב הבטחוני המורכב, אך כשהוא שומע ברדיו את סיסמת הקריאה שלו למילואים – הוא מיד מתגייס.
הסרט, שנוצר ברוח הסרטים המודרניסטיים האירופיים של התקופה, שוזר את הסיפורים האישיים עם קטעי מונטאז’ ארכיוניים־דוקומנטריים שכוללים נאום של נאצר, אזרחים חופרים שוחות ועוד. זכורה במיוחד סצנת הדיסקוטק שבה עדנה גורן שרה את להיטה הגדול, “מנדלבאום” (מילים: יורם טהרלב), שאותו הלחין יוחנן זראי, האחראי גם על שאר הלחנים הנכללים בפסקול הסרט.

נושאים קשורים:

אולי יעניין אותך גם...

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds