גדעון שמר היה שחקן תיאטרון וקולנוע, במאי, קריין ומדבב. הוא נולד בתל־אביב ובתום לימודיו בגימנסיה הרצליה הצטרף להגנה כלוחם. לאחר מלחמת השחרור יצא ללמוד משחק ובימוי באנגליה. עם חזרתו לישראל התמנה לבמאי הראשון של להקת פיקוד מרכז, שם ביים את הקומדיה המוזיקלית המצליחה "חמש חמש".
ב-1953, בעת שעבד על אירוע של איחוד הקבוצות והקיבוצים בנצר־סרני, הכיר שמר את מי שנעשתה לימים אשתו השנייה, נעמי ספיר – שהיתה הפסנתרנית באירוע ולימים נודעה כמלחינה והיוצרת נעמי שמר. הם נישאו כשנה לאחר מכן. ב-1962 נולדה בתם, הללי, וב-1968 התגרשו.
שמר הופיע על בימות התיאטרון הקאמרי ותיאטראות באר־שבע, חיפה, זווית, הסמטה ותמונע. בין ההצגות שבהן השתתף: "לאחר הנפילה", "גבירתי הנאווה", "הדה גאבלר", "יומנה של אנה פרנק", "השחף", "נדנדה בשניים", "הנסיכה איבון", "בית הבובות", "מידה כנגד מידה", "המורדים" ו"דמוקרטיה". כמו כן העלה את המופע המצליח פרי עטו "אהבה וג'ז", שבו קרא שירי אהבה לצלילי מוזיקת ג'ז בביצוע רביעיית מל קלר.
בין הסרטים שבהם השתתף: "אשת הגיבור" (פיטר פריי, 1963), "פיצוץ בחצות" (הרוה ברומברגר, 1965), "האם תל־אביב בוערת" (קובי ייגר, 1967), "איריס" (דוד גרינברג, 1968), "התרנגול" (אורי זהר, 1971), "סוף שבוע מטורף" (אילן מושנזון, 1986), "לנגד עיניים מערביות" (יוסף פיצ'חדזה, 1996) ו"ללכת על המים" (איתן פוקס, 2004).
בטלוויזיה הופיע בין השאר בסדרות "רמת־אביב גימל", "סיטון", "קו 300" ו"האלופה".
