מיס אנטבה

77 דקות, 2003
סוגה:
סרט עלילתי
  • דירוג
בימוי: עמרי לוי
משחק: יעל אבקסיס, אלון אולארצ'יק, מירב אברהמי, מירב גרובר, יגאל נאור
הפקה:יואב רועה
חברת הפקה:סרטי אספמיה
צילום: גבריאל ואגון
מוזיקה מקורית: אלון אולארצ'יק
שפה: עברית
| ללא כתוביות

ירושלים, קיץ 1976. חייהם של נועה ויואב בני השתים עשרה משתנים כאשר אמו של דני, שכן מהבלוק, נמצאת על המטוס שנחטף לאנטבה, ולא ברור מתי, אם בכלל, היא תחזור. בתוך הקלחת שאוחזת בכל, הילדים מתכנסים בביתו של דני ומסתגרים שם, מפוחדים ונרגשים מעוצמתו של האירוע. למחרת, כאשר הם נתקלים בבנו של המנקה הערבי של הבניין, מתודלקים מהמתח הפוליטי הזורם באוויר, הם מתעמתים איתו. במהרה העניינים יוצאים מכלל שליטה, נעים מחליק, נחבט בראשו, ומאבד את ההכרה. נועה – מנהיגת החבורה – מציעה לחטוף אותו ולהחזיק בו כקלף מיקוח לשחרורה של האם. הם רוקמים תוכנית – נאיבית, פתטית, ונוגעת ללב ברצינותה – שבעזרתה העולם ידע על הנער הערבי הכלוא בידיהם. אך ככל שהזמן עובר, התוכנית הולכת ומסתבכת, ואביו של הנער הולך וסוגר עליהם, נועה – שבתחילה הייתה הלוחמנית שבחבורה – מגלה שנעים הוא ילד בשר ודם בדיוק כמוה, ודווקא דרך שתיקתו נוצר ביניהם קשר שמתפתח בתוך ארבעת ימי העלילה לידידות של ממש, עד שנועה צריכה לבחור בין התוכנית שהיא עצמה רקמה לבין מה שליבה מאותת לה לעשות.
“מיס אנטבה” מסופר דרך נקודת מבטה הפרטית של נועה, נערה מתבגרת ובודדה שחרדה להמשך קיום התא המשפחתי הקטן שלה, ובוחן את ההקשרים וההשפעה ההדדית בין מה שקורה בתוך הבית פנימה לבין העולם החיצון. תוך התמקדות במצוקתה של נועה עם אביה, ובחוסר יכולתה ליצור קשר של ממש עם אמה, הסרט בוחן את המציאות האלימה שבה אנו חיים, ובודק את האפשרות שאלימות זו נובעת בסופו של דבר מהזנחה ואטימות, חוסר יכולת לראות את שכנינו שגורם לנו עם הזמן להפסיק לראות גם את עצמנו.
הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל ברלין האחרון.

באותו נושא

אולי יעניין אותך גם...

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds