אוסף קרן הקולנוע הישראלי

כיפור

120 דקות, 2000
סוגה:
סרט עלילתי
  • דירוג
הפקה:לורן טרושו, מיכל פרופר, שוקי פרידמן, עמוס גיתאי
חברת הפקה:אגב הפקות
צילום: ברטה רנטו
שפה: עברית
|
כתוביות: אנגלית, עברית

“כיפור” מבוסס על חוויותיו של הבמאי עמוס גיתאי ממלחמת יום הכיפורים, שבה הצטרף ליחידת החילוץ של חיל האוויר לאחר שלא הצליח לחבור ליחידתו המקורית. הסרט נפתח באחת מסצנות הסקס הזכורות ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי: הגיבור, ויינרויב (לירון לבו), מקיים יחסי מין עם זוגתו דינה (ליאת גליק) על גבי קנבס לבן בוהק. הם נמרחים בצבעים, אך בשלב מסוים נקטע האקט על ידי צפירת המלחמה. ויינרויב, שאך לפני רגע היה מוכתם בצבעי ציור ססגוניים בין זרועות
אהובתו, רץ ברחוב הריק אל המלחמה, בדרך להיבלע בשדות הקטל, באימה ובבלגן של הקרבות, מלוכלך מפיח ובוץ.
בדומה לסיפורו האישי של גיתאי, ויינרויב וחברו רוסו להוטים להצטרף לקרבות אך לא מצליחים לחבור ליחידתם – ולפיכך מצטרפים לכוח חילוץ מוטס ונשלחים לפנות פצועים. הכל משתנה כשהמסוק שלהם נפגע ומתרסק. החיילים שקודם לכן השתייכו לכוחות ההצלה הופכים לחבורה מובסת, פצועה ומדממת הזקוקה בעצמה לחילוץ.
באמצעות שוטים ארוכים, גיתאי העניק לסרטו העלילתי איכות כמו־דוקומנטרית היוצרת תחושה ריאליסטית שמחדדת את אווירת הכאוס של המסע הסיזיפי, המסויט – ולפרקים אף סוריאליסטי – שגיבוריו עוברים בחזית. על מלאכת הצילום הופקד צלם הקולנוע השווייצרי רנטו ברטה, ששיתף פעולה עם גיתאי גם בסרטים “זכרון דברים” (1995), “יום יום” (1998), “קדוש” (1999) ו”עלילה” (2003).
הסרט זכה בפרס פרנסואה שאלה לבמאי הטוב ביותר במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל קאן. בישראל הוענק לו פרס אופיר לעיצוב הפסקול הטוב ביותר.

אולי יעניין אותך גם...

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds