צביקה פיק (1949–2022) היה זמר, מלחין ושחקן. הוא נולד להורים שורדי שואה בוורוצלב, פולין, בשם הנריק פיק. סבו ניהל קונסרבטוריון ודודו היה פרופסור למוזיקה. פיק החל ללמוד נגינה בפסנתר כבר בגיל חמש, ולאחר שהמשפחה עלתה לישראל, ב-1957, המשיך את לימודיו בארץ.
בנעוריו היה חבר בלהקות השוקולדה והשמנים והרזים. ב-1970 התקבל עם עוד שני חברים מלהקת השוקולדה, גבי שושן ושוקי לוי, לקאסט של המחזמר "שיער". פיק, שכיכב במחזה בתפקיד קלוד, פרץ לתודעת הקהל והפך בן לילה לאליל נוער וסמל מין. הופעתו ב"שיער" זיכתה אותו בתואר שחקן השנה.
הקריירה הארוכה של פיק, שנמשכה חמישה עשורים, ידעה עליות ומורדות – הערצה והתעלמות, פרגון וזלזול – אך במאה ה-21 הוא שב למעמד של כוכב על אהוד. רבים משיריו נחקקו לבסוף כנכסי צאן ברזל של תרבות הפופ הישראלית, ובראשם "אני אוהב אותך לאה", "אין מדינה לאהבה", "מרי לו", "נאסף תשרי", "מוזיקה", "הרקדן האוטומטי", "לא אני" ו"אהבה בסוף הקיץ".
ב-1977 כיכב פיק לצד תיקי דיין בסרטו של ג'ורג' עובדיה "בדרנית בחצות", שבו ביצעו השניים את השיר "טוב להתאהב". ב-1979 הלחין את המוזיקה לסרטו של אסי דיין "שלאגר", שממנו זכור במיוחד הלהיט "שיר הפרחה" שהלחין עבור עפרה חזה. באותה שנה הלחין את השיר "לגור איתו", שאותו ביצעה ריקי גל ב"דיזנגוף 99", סרטו של אבי נשר. השיר "דיווה" שהלחין עבור דנה אינטרנשיונל זכה באירוויזיון ב-1998 והפך ללהיט בינלאומי.
ב-2002 העלה תיאטרון הבימה מחזמר המבוסס על שיריו הגדולים של פיק, "מרי לו". המחזמר רץ בהצלחה מרובה – כ-400 הצגות – וגרסאות חדשות שלו הועלו ב-2016 וב-2022.
לאורך השנים הופיע פיק בהפקות טלוויזיוניות שונות, כשחקן ובתפקיד עצמו. ב-2001 השתתף בטלנובלה "סיטי טאוור", ובשנים 2005–2009 היה חבר בצוות שופטי "כוכב נולד". ב-2005 עלתה בערוץ ביפ סדרת הדוקו־ריאליטי "המאסטרו", שבה כיכבו פיק ובני משפחתו.
בשנים 1975–1995 היה פיק נשוי לפזמונאית מירית שם־אור, שכתבה את המילים של רבים מלהיטיו. בנותיהם שרונה ודניאלה היו גם הן זמרות והופיעו כצמד האחיות פיק. בתו דניאלה נשואה לבמאי הקולנוע האמריקאי קוונטין טרנטינו.
ב-2018 לקה פיק בשבץ מוחי במהלך טיסה. הוא איבד את יכולת הדיבור ונזקק לתהליך שיקום ארוך. ב-2022 הלך לעולמו.