פיטר פריישטדט (1931–2000) היה במאי תיאטרון וקולנוע ושחקן. הוא נולד בברטיסלבה, צ'כוסלובקיה. עם פלישת הנאצים לעיר ב-1944, בהיותו בן 13, אמו שילמה למשפחה מקומית כדי שתסתיר אותו בביתה. ב-1945, בעקבות הלשנה, נשלח פריישטדט למחנה טרזינשטט. לאחר שחרור המחנה חזר לעיר הולדתו וגילה שהוריו נספו באושוויץ ואחיו מת בצעדות המוות.
לאחר המלחמה למד פריישטדט באקדמיה הצ'כית לקולנוע והחל לביים בתיאטרון. בתחילת שנות ה-60 קיבל אישור לצאת לביקור קצר בישראל. הוא הוזמן לביים את ההצגה "הכד השבור" מאת היינריך פון־קלייסט בתיאטרון האוהל, ושם הכיר את השחקנית בקי סוזין, לימים אשתו. פריישטדט החליט להישאר בישראל. בית דין בפראג דן אותו לעשר שנות מאסר בעוון עריקה וחסם את דרכו חזרה למולדתו.
פריישטדט נמנה עם מייסדי הטלוויזיה הישראלית. הוא ביים סרטי תעודה רבים על אישים בולטים בתולדות העם היהודי, בהם ברל כצנלסון, דוד בן־גוריון וגולדה מאיר. במסגרת עבודתו בחברת ההפקה שהקים, סרטי רחל, ביים והפיק סרטים תיעודיים על עיירות פיתוח, אמנים ישראלים ועוד.
בין הסרטים שבהם השתתף כשחקן: "סיפור אינטימי" (נדב לויתן, 1982), "גרין" (גדעון קולירין, 1984), "מגש הכסף" (יהודה נאמן, 1984) ו"השגריר" (ג'יי לי תומפסון, 1988).
פריישטדט ביים שני סרטים באורך מלא: "המניע לרצח" (1966) ו"סבינה והגברים" (1966), שבו השתתפה הכוכבת ההוליוודית ממוצא הונגרי אווה ברטוק.
ב-1992 פִרסם את האוטוביוגרפיה שלו, "שדות רחוקים".
