אלי גורנשטיין הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, מדבב וזמר. את שירותו הצבאי העביר בצוות ההווי של חטיבת הצנחנים ובלהקת פיקוד מרכז. לאחר שחרורו הופיע על בימותיהם של רוב התיאטראות הרפרטואריים בישראל. בין ההצגות שבהן שיחק: "גטו", "שלוש אחיות", "ציד המכשפות", "כנר על הגג", "המפיקים" ו"ריצ'רד השלישי" בתיאטרון הקאמרי (על תפקידו כסר ג'יימס טירל בהפקה זו זכה גורנשטיין בפרס התיאטרון לשחקן המשנה הטוב ביותר ב-2012).
גורנשטיין הופיע כשחקן אורח בתוכניות טלוויזיה רבות, בהן "קשת וענן", "פרפר נחמד", "רחוב סומסום", "זהו זה", "ארץ מולדת", "קרובים קרובים", "פצועים בראש", "שב"ס" ו"שישו ושמחו".
בין הדמויות שדיבב: סבסטיאן הסרטן ב"בת הים הקטנה" (1989), ג'פאר ב"אלאדין" (1992), סקאר ב"מלך האריות" (1994) ואנטון אגו ב"רטטוי" (2007). לילדי שנות ה-80 קולו של גורנשטיין זכור בזכות שיר הפתיחה של תוכנית האנימציה "רכבת ההפתעות".
בקולנוע זכור גורנשטיין, בין היתר, מתפקידו כזמי בסרט "הלהקה" (אבי נשר, 1978) ומאפיזודת הלבּן הבלתי נשכחת.
בין שאר הסרטים שבהם שיחק: "סרט וארוחת בוקר" (אלפרד שטיינהרדט, 1977), "חמש חמש" (שמואל אימברמן, 1980), "היו לילות" (רוני ניניו, 2009), "בוקר טוב אדון פידלמן" (יוסי מדמוני, 2011), "גט – המשפט של ויויאן אמסלם" (רונית אלקבץ ושלומי אלקבץ, 2014), "האיש שבקיר" (יבגני רומן, 2015), "להציל את נטע" (ניר ברגמן, 2016), "אלסקה" (יצחק ישורון, 2017), "בשורות טובות" (ארז תדמור, 2019) ו"אלוהי הפסנתר" (איתי טל, 2019).
