חיים ויצמן (1952-1874) היה הנשיא הראשון של מדינת ישראל, מדען ומנהיג ציוני בולט.
ויצמן נולד בעיירה מוטול שבאימפריה הרוסית (כיום בלארוס) וגדל במשפחה יהודית מסורתית. בשנת 1892 עזב את ארץ מולדתו ועבר ללמוד כימיה בשווייץ ובגרמניה. בשנת 1899 קיבל תואר דוקטור בכימיה-אורגנית. בהמשך, התקבל לעבוד ולחקור באוניברסיטת מנצ׳סטר שבבריטניה, שם התפרסם בזכות מחקריו המדעיים, בייחוד לאחר שגילה שיטה לייצור אצטון שהועילה לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.
ויצמן העיד כי המדע והציונות הן שתי אהבותיו הגדולות, ולצד פעילותו המדעית היה פעיל ציוני נלהב. עוד בשנת 1898 השתתף בקונגרס הציוני השני. הוא נחשב לאבי תפישת ״הציונות הסינתטית״ ששילבה בין פעולה מדינית לפעולה מעשית, ועל פיה קידם אלו לצד אלו מאמצים בינלאומיים להקמת מדינה יהודית ופיתוח של החברה, התרבות והיישוב היהודיים בארץ. ויצמן השתמש בקשריו ובמעמדו בבריטניה כדי לקדם את הקמת המדינה, ואף ניהל את המו״מ שהבשיל לכדי מתן הצהרת בלפור ב-1917 - אבן דרך בהכרה העולמית בזכויותיו הלאומיות של העם היהודי. הוא סבר כי תמיכה בריטית היא מפתח להקמת מדינה יהודית. השפעתו בזירה המדינית הפכה אותו לדמות מובילה בתנועה הציונית במשך עשרות שנים, והוא אף נבחר לתפקידים בכירים ביותר בתנועה, ביניהם נשיא ההסתדרות הציונית.
לאורך השנים פעל ויצמן גם לקידום ההשכלה הגבוהה בארץ ישראל: הוא נמנה עם יוזמי הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ונאם בטקס חנוכתה ב-1925. כמו כן, הוא הקים את מכון זיו ברחובות, אשר לימים נקרא על שמו, מכון ויצמן למדע. בשנת 1949, לאחר הקמת המדינה, נבחר ויצמן לנשיא הראשון של מדינת ישראל, תפקיד שבו כיהן עד מותו בשנת 1952.
בארכיון הסרטים הישראלי נמצאים עשרות סרטים וקטעי וידאו המתעדים את חייו ופועלו של הנשיא הראשון. בין קטעים שהשתמרו מתקופת המנדט, אפשר לזהות את ויצמן בין יושבי קונגרסים ציוניים ובביקורים רשמיים במוסדות היהודיים בארץ לצד שועי עולם. כמו כן אצורים באוסף צילומים מטקסי החנוכה של מכון ויצמן ושל האוניברסיטה העברית. האוסף כולל גם תיעודים של מסע הלווייתו ב-1952 ושל אירועים שנערכו לזכרו, וכן סרטים תיעודיים שנערכו על פעילותו הענפה. כל זאת ועוד זמין לצפייה חופשית באתר הארכיון.
