ג'יטה מונטה היא שחקנית ובמאית תיאטרון. מונטה נולדה ברומניה ולמדה באקדמיה לאמנות המשחק והתיאטרון בבוקרשט. כששיחקה בתיאטרון הלאומי של קלוז'־נאפוקה פגשה את השחקן אלכס מונטה, שלימים הפך לבעלה. ב-1970 עלו השניים לישראל, וכעבור שנה הצטרפה מונטה לתיאטרון חיפה, שם שיחקה עד סוף שנות ה-70 – אז הצטרפה לתיאטרון הקאמרי, שאיתו היתה מזוהה במשך שנים רבות. מונטה הופיעה בתפקידים ראשיים כמעט בכל תיאטרון רפרטוארי בארץ. היא זכתה בשלל פרסים, כולל שלוש זכיות בפרס התיאטרון הישראלי: הפרס לשחקנית השנה עבור תפקידיה ב"אנה גלקתיה" של תיאטרון החאן (1996) ו"הזונה מאוהיו" של התיאטרון הקאמרי (1997), ופרס שחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה ב"הרטיטי את לבי" של התיאטרון הקאמרי (2007). מונטה הרבתה לשתף פעולה עם חנוך לוין. בין הצגותיו שבהן השתתפה: "הנשים האבודות מטרויה" (1984), "כולם רוצים לחיות" (1985) ו"יאקיש ופופצ'ה" (1986) של התיאטרון הקאמרי; ו"הילד חולם" (1993) ו"כריתת ראש" (1996) של תיאטרון הבימה. בין שאר ההצגות שבהן השתתפה: "אופרה בגרוש" (1971), "המתאבד" (1971), "נמר חברבורות" (1974) ו"ליל העשרים" (1976) של תיאטרון חיפה; "פרק ב'" (1979), "ינטל" (1980), "הסערה" (1984), "השחף" (1991), "אמא קוראז'" (2002) ו"ביבר הזכוכית" (2005) של התיאטרון הקאמרי; "הצוענים של יפו" (2010) של תיאטרון החאן; ו"רוח התיאטרון" (2016) של תיאטרון גשר. בין סרטי הקולנוע שבהם השתתפה: "אהבה וכדורגל" (סרג' אנקרי, 1979; 28 דקות), "מסע אלונקות" (ג'אד נאמן, 1977), "חיותה וברל" (עמיר מנור, 2012) ו"אינרציה" (עידן חגואל, 2015). בשנת 2009 החלה מונטה לביים בתיאטרון החאן. בין ההצגות שביימה: "סדר עולמי חדש" (2009), "מולי סוויני" (2011), "משחק של אהבה ומזל" (2012) ו"שני קצרים וחתול" (2013).
סרט סטודנטים

אהבה וכדורגל

בימוי: סרג' אנקרי, 1979
אהבה וכדורגל

28 דק'

Subscribe to our mailing list and stay up to date
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו והישארו מעודכנים

This will close in 0 seconds