מנחם זילברמן (1946–2014) היה בדרן, שחקן ובמאי. את שירותו הצבאי העביר בלהקת הנח”ל, במחזורים שהעלו את התוכניות הפופולריות “מהנח”ל באהבה” ו”הנח”לאים באים, הנח”לאים באים”, שהולידו את הלהיטים “אילו ציפורים”, “הייתי נער”, “ואלס להגנת הצומח” ו”גשם בוא”.
לאחר שירותו הצבאי למד זילברמן בבית הספר למשחק בית צבי, ובתום לימודיו הופיע בתוכניות בידור פופולריות דוגמת “צץ וצצה” ו”עיר הגברים”. עיקר פרסומו בא לו לאחר שהופיע לצד יעל אביב בתפקיד הראשי ב”חדווה ושלומיק”, שנחשבת לסדרת הטלוויזיה הראשונה שהופקה בישראל.
זילברמן שיתף פעולה עם חברי להקת כוורת, שכמה מהם שירתו איתו בצבא, ובתחילת דרכה של הלהקה הופיע כקריין בהופעות וסייע בכתיבת השירים “המגפיים של ברוך” ו”ככה היא באמצע”. הוא כתב גם פזמונים ומערכונים, בהם המערכון הידוע והאהוב של דודו טופז “טיול בשבת”, המוכר יותר כ”משה והאורנג’דה”. הוא נחשב לאחד מחלוצי הסטנד־אפ בארץ; תוכניתו “ערב בלי אשתי” הועלתה כ-600 פעם.
בתחילת שנות ה-70 יצא זילברמן לקליפורניה כדי ללמוד קולנוע ב-USC, אך חזר לישראל כעבור שנתיים עקב פרוץ מלחמת יום כיפור. ב-1978 נמנה עם יוצרי התוכנית “זהו זה”. ב-1989 ביים את הסרט “אחד באפריל”. רשימת הסרטים שבהם הופיע כשחקן כוללת את “התרנגול” (אורי זהר, 1971), “גבעת חלפון אינה עונה” (אסי דיין, 1976), “שלאגר” (אסי דיין, 1979) ו”עם ישראל חי” (אסי דיין, 1981).
בעשור הראשון של המאה ה-21 עבר זילברמן ללוס־אנג’לס. בשנת 2014 הלך לעולמו.
