חיפוש

אסופה

ארץ ישראל בראי הפרסומת

בעריכת רן לוי

עד אותו יום חסר מזל שבו נקברה פומפיי תחת אפרו של הר הגעש וזוב לפני קרוב לאלפיים שנה, העיר העתיקה הזו נחשבה לאחת העשירות והמשגשגות ביותר באימפריה הרומית. הרווחה הכלכלית אִפשרה לתושביה ליהנות מפעילויות פנאי שונות, שאחת מהן היתה צפייה בקרבות גלדיאטורים. איך אני יודע את זה? “20 זוגות גלדיאטורים תחת חסותו של דמיקוס לוקרסיוס […] ועשרה זוגות גלדיאטורים תחת חסותו של בנו, דמיקוס לוקרסיוס ואלנס, יילחמו אלה באלה ב-8 […] באפריל. בנוסף, הם יילחמו בחיות פרא”. זו לשונה של פרסומת – כן, פרסומת – בת אלפיים שנה שנחרטה על קיר באחד הרחובות הסואנים של פומפיי.

מתברר שקירותיה של העיר הרומית היו עמוסים לעייפה בפרסומות כאלה. עוברי אורח שהשפילו מבטם אל הרצפה יכולים היו להיתקל בפרסומות מסוג מעט שונה: ציור של פין גברי במצב ה… אההמ… מעוּרר שלו, המצביע לכיוון מסוים – אל הרחוב שבו שכן בית הזונות מקומי.

הפרסומות בפומפיי מעניקות לנו הצצה מרתקת אל תרבות מקומית שנמחקה מעל פני האדמה לפני עידנים. למרבה האירוניה, אם נרצה להציץ באופן דומה אל התרבות הארצישראלית בתקופה הרבה יותר קרובה – מאה השנים האחרונות, נאמר – נגלה שזה לא כל כך פשוט. הפרסומות בפומפיי היו חקוקות בסלע, באופן מילולי, ולכן השתמרו היטב מתחת לאפר הוולקני. אבל הכרזות, מודעות העיתונות ושלטי החוצות ששימשו לפרסום בעידן המודרני לא השתמרו באותה מידה. למרבה המזל, חלק בלתי מבוטל מקטעי הווידיאו השמורים בארכיון הסרטים הישראלי – קטעים מתקופה המשתרעת על פני מאה שנה, פחות או יותר – כוללים גם פרסומות. כמו במקרה של פומפיי העתיקה, גם כאן הפרסומות מספקות משקפת ייחודית שדרכה ניתן להביט אל העבר.

אסופה זו מאגדת מגוון סרטוני פרסומת שהופקו בישראל משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד שנות ה-70. ננסה להיעזר בהם כדי לבחון את התהליכים שעברה החברה הישראלית במרוצת העשורים כפי שהם משתקפים מבעד לעדשת המצלמה. מעין ארכיאולוגיה פרסומית, אם תרצו.

“המלון הטוב ביותר בחברון”

המסע הארכיאולוגי שלנו מתחיל ב-1863, עת הופיעו העיתונים הראשונים של היישוב היהודי בארץ ישראל, “הלבנון” ו”חבצלת”. מודעת הפרסומת הראשונה אי פעם בעיתון עברי ארצישראלי הופיעה בגיליון הרביעי של “חבצלת”: היתה זו מודעת טקסט בלבד, ללא איורים או משחקי מילים מתוחכמים, שהופיעה בתחתית העמוד האחרון של הגיליון. היא הכילה קריאה לגיוס תרומות עבור הקמת בית כנסת חדש. העובדה שהמודעה אינה מסחרית במהותה מייצגת נאמנה את המצב הכלכלי של העם היושב בציון בתקופה ההיא: לא רק שהיו מעט מאוד עסקים, קטנים או גדולים, שיכלו להרשות לעצמם לרכוש מודעת פרסומת – גם המוּדעות ליתרונות הפרסום כמעט לא היתה קיימת.

ניצני השינוי צצו בראשית המאה ה-20, במקביל לגלי העלייה של יהודי אירופה. העולים, במיוחד אלה שהגיעו ממדינות מערב אירופיות עשירות יחסית, הביאו עמם לא רק שיפור מסוים במצב הכלכלי של היישוב היהודי אלא גם ביקוש להנאות התרבותיות שהיו מקובלות בארצות מוצאם: הצגות, בתי קפה, מופעי בידור וכיוצא באלו.

עדות לכך ניתן למצוא בין דפיו של העיתון “דֹאר היום”, שב-1919 היה העיתון הארצישראלי הראשון שמומן בעיקר מפרסומות, שלעתים כיסו עד כ-60% משטחו. “אשל אברהם – המלון הטוב ביותר בחברון!”, “הצילו את שיניכם מריקבון וחורבן! ד”ר סרקיס ק. סמרג’יאן, רופא שיניים מומחה” – הסלוגנים האלה, שהופיעו בעמוד השער של אחד הגליונות הראשונים של “דֹאר היום”, מלמדים אותנו על השינויים שחלו ביישוב מאז המאה ה-19: יותר הכנסה פנויה לנופש ופנאי, ויותר בעלי מקצוע שהציעו שירותים מודרניים לתושבי הארץ.

גם הפרסומות המוקדמות ביותר ששמורות בארכיון הסרטים הן מהתקופה ההיא. למשל, פרסומת משנת 1928 הקוראת לחקלאים לרכוש דשן מתוצרת חברת אוּניון. הפרסומת הזו יכולה ללמד אותנו לא מעט על סדר העדיפויות של תושבי הארץ בעת ההיא ועל יחסם לתופעה החדשה יחסית שנקראה “פרסום”. כדי למכור דשן גייסו המפרסמים ציטוטים מהתנ”ך וצילומים של פועלים עבריים עמלים בקטיף – אלמנטים המדגישים את החזון הציוני של גאולת הארץ שהיה כה מרכזי בתפיסת עולמם של החלוצים. העובדה שמדובר בפרסומת באורך למעלה מארבע דקות – נצח, במונחים של פרסום מודרני – יכולה ללמד אותנו שעבור צופי הראינוע בשנות ה-20 פרסומות כגון אלה נתפסו כדרך לגיטימית לקבל מידע חדש על העולם שסביבם. דהיינו, הפרסומות לא היו מטרד מעצבן שמותח את גבולות הסבלנות אלא תוכן מעניין ומסקרן, אולי אפילו לא פחות מהסרט שלשמו יצאו הצופים מביתם.

עוד מאפיין מרתק של הפרסום הארצישראלי בעשורים הראשונים של המאה הקודמת הוא המקום הצנוע, יחסית, שתפסו החברות המפרסמות בפרסומות שהופקו למענן. בתנובה, למשל, העדיפו להדגיש את האלמנט הציוני שבפעילות החברה. בפרסומת לדגי קרפיון מ-1938 בולטת נוכחותם של נופי הגליל והכנרת, ושל החלוצים האוספים את רשתות הדיג. האזכור היחיד לתנובה מופיע בשלט קטנטן על משאית שצצה בשניות האחרונות של הפרסומת.

שנות ה-50: הפרסום עולה כיתה

בשנות ה-30 הגיעו ארצה עולים רבים מגרמניה (“העלייה הייקית” המפורסמת), והם אלה שהביאו עמם את בשורת הפרסום המקצועי. אם עד כה מי שכתבו את הפרסומות וניסחו את המסרים היו המפרסמים עצמם, כעת הופיעו יותר ויותר משרדי פרסום שהציעו את השירותים האלה ללקוחותיהם. על פי אחת ההערכות, בשלהי שנות ה-30 כבר פעלו כ-25 משרדי פרסום בתל־אביב. מייסדיהם בחרו לעצמם שמות שהדגישו את הממד החדשני של התחום המתפתח, כגון “פרסום חדיש” ו”פרסום מודרן”. עם זאת, תקשורת ההמונים – עיתונות, רדיו וקולנוע – עדיין לא היתה מפותחת דיה בארץ ישראל המנדטורית, והמפרסמים התאמצו לנצל כל אפיק פרסום אפשרי אחר. למשל, השתתפות בעדלאידע התל־אביבית של חג פורים, לוחות מודעות ועיצוב חלונות ראווה ייחודיים ומושכי עיניים.

לאחר קום המדינה, התקשורת הישראלית חוותה התפתחות מואצת: תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון ההגנה הפכה לרשות הרדיו הממלכתית של המדינה הצעירה, ואף ששידורי טלוויזיה היו חלום רחוק – הקולנוע החל לפרוח. גם הפרסומות הפכו מקצועיות ומלוטשות יותר, אבל תוכנן היה עדיין שונה מאוד מתוכן הפרסומות שאנחנו רגילים לצרוך במאה ה-21. כיצד? ובכן, הפרסום המודרני שם דגש רב על הצופה ועל הצגת האופן שבו המוצר המדובר יתרום לרווחתו או ישנה את חייו. ההמחשה הטובה ביותר לגישה המודרנית היא הקמפיינים הפרסומיים לתחבושות היגייניות, שמנסים לשכנע את הצופות שאם רק יבחרו בתחבושת הנכונה (זו שבפרסומת, כמובן) חייהן ישתנו מן הקצה אל הקצה והן יחושו מאושרות, חופשיות ומשוחררות כפי שמעולם לא היו.

הפרסומות של שנות ה-50, להבדיל, מתאפיינות באג’נדה מעשית יותר: הן מדגישות את איכות המוצר ואת תכונותיו המעולות, כמעט ללא התייחסות ללקוח וצרכיו האישיים. דוגמה נהדרת לכך אפשר למצוא בפרסומת משנת 1959 לתנורי חימום מתוצרת מפעל פרידמן, שעוסקת רובה ככולה בנפח המרשים של מכל הדלק של התנור – דהיינו, בתכונותיו המעשיות. לו היתה זו פרסומת מודרנית, היינו מצפים לראות בה משפחה מאושרת מבלה ערב נהדר לצד תנור החימום.

מאפיין בולט בפרסומות של שנות ה-50 הוא ראשיתו של מה שאנחנו מכירים כיום כמיתוג: הניסיון לעצב אצל קהל היעד תפיסה מסוימת לגבי המוצר או היצרן, מעבר למאפיינים הפיזיים שלו. דוגמה מוקדמת לכך היא פרסומת למקררים חשמליים מתוצרת אמקור (1950) שכמעט לא עוסקת במקררים עצמם. במקום זה, בקריינות ובצילומים ניתן דגש מיוחד לתהליך הייצור המתקדם ולבקרת האיכות המעולה במפעל, מן הסתם כדי להטמיע במוחם של הצופים את הקשר בין המושגים “אמקור” ו”איכות”.

מעניין גם לציין שכמעט בכל הפרסומות מאותן שנים “איכות” ו”חוץ לארץ” הם מונחים שהולכים יד ביד: כשהמפרסם ביקש להמחיש לצופים שהמוצר המדובר הוא מאיכות יוצאת דופן, הוא ציין לעתים קרובות שהמוצר קיבל אישור יצוא לחו”ל, או שתהליך הייצור שלו נעשה על פי סטנדרטים אמריקאיים – או אפילו תחת השגחתם של מהנדסי ייצור מארצות־הברית.

שנות ה-60: שנות המעבר

אם בשנות ה-50 אפשר היה להבחין בניצני תהליך המודרניזציה בענף הפרסום, בשנות ה-60 השינוי הולך ונעשה ברור יותר. ניקח כדוגמה פרסומת למשקאות קלים מתוצרת טמפו משנת 1958, שבה נראות שתי דוגמניות מבקרות בבית החרושת של החברה. אף שמדובר בדוגמניות – בחירה נדירה יחסית בפרסומות מאותם ימים – הפרסומאים בחרו בכל זאת להדגיש את מקומם של המפעל והמוצרים המיוצרים בו. הדוגמניות הן לא יותר מקישוט נאה ברקע: הן מטיילות בין המכונות ולוגמות משקאות.

בפרסומת לגלידה מתוצרת אסם שעלתה לאוויר שנתיים לאחר מכן היחס לידוען המופיע בה כבר קרוב יותר למושג “פרזנטור” כפי שהוא מוכר לנו כיום. הידוען הזה הוא רפי לוי. לפי אפי בריק, מגיש פודקאסט הכדורגל “הקיפוד”, לוי היה כדורגלן מצליח שכבש לא פחות מ-11 שערים במדי נבחרת ישראל. החצי הראשון של הפרסומת מתמקד בו בצורה מוחלטת, ללא אזכור של הגלידה המדוברת – ורק בהמשך אנחנו רואים אותו ואת חבריו נהנים מהמעדן הצונן. בניגוד למקובל בפרסומות בעשורים הקודמים, בפרסומת הזאת אנחנו לא לומדים דבר על איכות הייצור של הגלידה או אפילו על הטעמים הזמינים – הפרסומת מתמקדת בידוען לא פחות משהיא מתמקדת במוצר שהוא מפרסם.

עדות לתמורה מרתקת נוספת אפשר למצוא בפרסומת למכונת אספרסו מתוצרת אמקור משנת 1960, ובה ארבעה גברים ונשים בלבוש המזהה אותם כבני המעמד הבינוני־גבוה משחקים ברידג’ ושותים קפה מהמכונה החדשה. כאמור, פרסומות בתקופות מוקדמות יותר נטו להתמקד במוצר ובתכונותיו, או להדגיש את איכות תהליך הייצור. כאן, לראשונה, אנחנו רואים התייחסות לקשר שבין המוצר לסגנון החיים (Life Style) המיוחס לקהל היעד – ובמקרה הזה ניסיון ליצור אסוציאציה בין הבורגנות התל־אביבית המתוחכמת והקפה האיכותי שמפיקה מכונת הקפה.

עוד תהליך חשוב שהתרחש בשנות ה-60 הוא התבגרותו והתבססותו של ענף הפרסום הישראלי, שצעד בעקבות תעשיית הפרסום האמריקאית. ב-1959 התקיים בארץ מצעד הפרסומות של האיגוד הישראלי לפרסום, במטרה לעודד את הפרסום בקולנוע. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1962, נערך הכנס הראשון של איגוד המפרסמים, שבו השתתפו תעשיינים, עיתונאים ונציגים רבים מענף הפרסום.

אחת הפרסומות המאוחרות ביותר בארכיון היא תשדיר לביטוח הלאומי משנת 1979 בהשתתפות המוזיקאי אריאל זילבר, ובה ניתן לחזות בהשלמת התהליך המדובר: לא רק שהפרסומת ממוקדת בידוען – יש גם חיבור חזק יותר בין עיסוקו למסר הפרסומי (במקרה הזה זילבר ולהקתו מופיעים עם השיר “עצמאי בשטח”, שמילותיו משתלבות עם נושא הפרסומת – ביטוח לאומי לעצמאים).

אפילוג

שתי המגמות שתיארתי – הסטת הדגש מהמוצר ללקוח, צרכיו וסגנון חייו, לצד שילוב הדוק יותר של ידוענים בפרסומות – מעידות על שינוי עמוק שהתחולל בחברה הישראלית החל משנות ה-60: המעבר מחברה בעלת אידיאולוגיה קולקטיביסטית (דהיינו, כזו שבה החברה ניצבת מעל היחיד) לחברה אינדיבידואליסטית, שבה לשאיפות ולרצונות של היחיד יש חשיבות לא פחותה (ואולי אפילו רבה יותר) מאלו שמכתיבה החברה שבה הוא חי. כל אלה עולים בבירור מתוך סרטי הפרסומת שניתן למצוא בארכיון.

מעניין מה יחשבו הדורות הבאים כשיצפו בפרסומות שאנחנו צורכים כיום בטלוויזיה, באינטרנט, ברדיו ובפודקאסטים. האם יוכלו לזהות בהן את ניצניו של שינוי כלשהו שאנחנו עדיין עיוורים אליו?

אנחנו ממליצים לצפות באתר במצב גלישה אנכי.

יצירת חשבון

על מנת לרכוש את הסרט עליך להרשם לאתר!

שמחים שחזרת

שכחתי סיסמא

נשלח אליך מייל

שגיאת שיחזור סיסמא

הסכם תנאי שימוש באתר

הרשמה עם גוגל

או

מייל:*

סיסמא:*

שם מלא:

אשמח לקבל עדכונים השאירו את החשבון שלי מחובר

תנאי שימוש באתר ההנגשה של הסינמטק ומדיניות פרטיות

ברוך הבא לאתר ארכיון הסרטים הדיגיטלי של סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים (ע”ר) (להלן: “האתר” ו-“הסינמטק“, בהתאמה) אליו תוכלו לגלוש באמצעות מחשב אישי או טלפון נייד (לרבות באמצעות שימוש ביישומון ייעודי).

האתר הינו פלטפורמה מקוונת ייחודית לצפייה ישירה במיטב היצירה הקולנועית הישראלית והארץ ישראלית משנת 1896 ועד ימנו, בפורמט דיגיטלי איכותי. בפעם הראשונה בהיסטוריה, הציבור בארץ ובעולם מוזמן להינות, ללמוד ולחקור את האוצרות האודיו-ויזואליים של ישראל מהמחשב, הטאבלט והטלפון הנייד.

נבקש כי תקרא בעיון את התנאים שיפורטו להלן, שכן הכניסה והשימוש באתר כפופים להם, לרבות שינויים שיערכו בהם מעת לעת.

קניין רוחני
האתר וכל התכנים הנמצאים בו מוגנים על פי דיני הקניין הרוחני, לרבות דיני זכויות היוצרים ודיני סימני המסחר. התכנים שבאתר כוללים, למשל, סרטי וידאו (הן היצירות הקולנועיות), תמונות, טקסטים, איורים, וכיו”ב, כמו גם שמות מסחר מוגנים וסמלים נוספים.
כל הזכויות באתר שמורות לסינמטק וכל הזכויות בתכנים המופיעים באתר נמצאות בבעלות יוצריהם או בבעלות הגורם לו הקנו היוצרים את הזכויות או הרשאה לשימוש בהם. ככל שפרטי בעל הזכויות ביצירה מסוימת אינו מופיע בסביבת היצירה (לרבות באמצעות לוגו או “סימן מים” על גבי היצירה) או בעמוד ייעודי לכך באתר – יש לפנות אל הסינמטק לשם בירור זהות בעל הזכויות וקבלת פרטי ההתקשרות עמו לצורך בקשת הסכמתו לשימוש ביצירה.
תכנים אשר זהות בעל הזכויות בהם אינו ידוע או שבעליהם לא אותר – כפופים להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים, תשס”ח- 2007.
משתמש באתר הסבור כי מופיעים בו תכנים שאין להציגם מכל סיבה שהיא, מתבקש לפנות לסינמטק באמצעות הודעת דוא”ל לכתובת archive@jfc.org.il והתכנים יוסרו ככל שפנייתו תמצא מוצדקת.
השימוש באתר ובתכנים הנמצאים בו מותר על פי תנאי “שימוש הוגן” כמובנו בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007. לפיכך, מותר לעשות באתר ובחומרים שימוש למטרות לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות (“ציטוטים”), או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך ובלבד שהשימוש בהם יעשה בהגינות מבחינת מטרת השימוש ואופיו; אופי היצירה שבה נעשה השימוש; היקף השימוש ביחס ליצירה בשלמותה והשפעת השימוש על ערכה של היצירה. בנוסף, בעת שימוש בחומרים נדרש להקפיד על מתן ייחוס הולם (קרדיט) ליוצר היצירה ולהימנע מלנקוט בכל פעולה פוגענית ביחס ליצירה, ככל שיש בה לפגוע בכבודו או בשמו של יוצרה.
מעבר לכך, חל איסור מוחלט לעשות כל שימוש אחר באתר ובחומרים הנמצאים בו, לרבות העתקה, הפצה, שיתוף, עריכת שינויים, יצירת קישורים (links) אל התכנים וכיו”ב וזאת ללא קבלת הרשאה מראש ובכתב מהסינמטק או מבעל הזכויות ביצירה, לפי העניין.
במקרים בהם משתמש באתר קיבל הרשאה לשימוש ביצירה מבעל הזכויות בה, כפוף השימוש ביצירה לתנאי השימוש שנתנו לו.
משתמש המעלה חומרים, מידע ותגובות לאתר מקנה בכך לסינמטק הרשאה חופשית ומלאה, ללא תמורה, לעשות בעצמו, או באמצעות אחרים, שימוש באלה בכל צורה, מדיה ופורמט שהוא.
קישורים לאתרים חיצוניים
באתר יכול שיופיעו קישורים (Links) המפנים לאתרים חיצוניים לאתר. אלה נוצרו לנוחות המשתמש אך אינם נמצאים בשליטת הסינמטק והסינמטק אינו אחראי בכל דרך שהיא לתוכן המופיע בהם, כך שגם אין לראות בקישורים אלה כאישור או המלצה של הסינמטק לאמור בהם.
משתמש באתר הסבור כי קישור לתוכן או אתר חיצוני אינו ראוי/תקין מכל סיבה שהיא, מתבקש לפנות לסינמטק באמצעות דוא”ל לכתובת archive@jfc.org.il והקישור יתוקן/יוסר ככל שפנייתו תמצא מוצדקת.
מדיניות פרטיות

איסוף מידע

שימוש בחלקים מהאתר יכול שיהא מותנה ברישום לאתר או במסירת פרטים ומידע אישי (כולל תמונת פני המשתמש). הנך מתחייב בזאת כי המידע והפרטים שימסרו על ידך הנם נכונים ומדויקים. כמו כן, במהלך הגלישה באתר יכול שיאסף וישמר אודות המשתמש באתר מידע כגון: היסטוריית רכישה, סרטים מועדפים וכיו”ב. כל נתוני המידע האמורים בפסקה זו יכונו להלן: “המידע“.
פריטי המידע הנאספים ונשמרים על ידי הסינמטק במסגרת השימוש שלך באתר נמסרים על ידך מרצונך החופשי ובהסכמתך והם יישמרו במאגר המידע של הסינמטק. אינך חייב על-פי החוק למסור את המידע, אך ייתכן שהימנעותך מלמסרו תמנע ממך מלהשתמש בחלקים מהאתר או בשירותים המוצעים במסגרתו.
בנוסף, במהלך השימוש באתר יכול וייאסף אודותיך מידע שאינו מזהה אותך אישית ואינו נשמר ביחד עם פרטיך המזהים. זהו מידע סטטיסטי ומצטבר והוא יכול לכלול, בין השאר, את הדפים שנצפו על ידך, הקישורים שנבחרו בהם, כתובת האינטרנט (IP) שממנה פנית ועוד. מידע זה ייקרא להלן: “מידע שאינו מזהה אישית“.

שימוש במידע

השימוש במידע או במידע שאינו מזהה אישית שנאסף על ידי הסינמטק, ייעשה על פי מדיניות פרטיות זו או על פי הוראות כל דין, על מנת, בין היתר, לאפשר לך לגלוש באתר וליהנות משירותיו; לתפעל ולפתח את השירותים והתכנים המוצעים באתר; לשנות או לבטל שירותים ותכנים קיימים; לרכוש מוצרים ושירותים באתר (לרבות פרסום מידע ותכנים); להתאים את המודעות/פרסומות שיוצגו בעת גלישתך באתר לתחומי ההתעניינות שלך; להירשם לעדכונים (דיוור ישיר); לצרכי תקשורת ושירות לקוחות של הסינמטק; לערוך מחקרים או ניתוחים סטטיסטיים של הרגלי גלישה ומאפייניהם; למלא אחר דרישות כל דין.
בעת הרשמתך לאתר תתבקש לסמן אם ברצונך לקבל מהסינמטק דיוור אלקטרוני בהתאם לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב-1982. בכל שלב בו אינך מעוניין להמשיך ולקבל דיוור אלקטרוני זה, תוכל לבקש להסיר את פרטיך מרשימת הדיוור הישיר באמצעות שליחת הודעה מתאימה לכתובת: archive@jfc.org.il.

מסירת מידע לצדדים שלישיים

הסינמטק יהא רשאי להעביר לצדדים שלישיים את המידע וכן את המידע שאינו מזהה אישית במקרים הבאים:
לספקים, שותפים עסקיים, נותני שירות, קבלנים, חברות המספקות שירותי אחסנת מידע, והכל על מנת להבטיח אספקה תקינה של השירותים והתכנים המוצעים דרך האתרהיישומים, תוך שמירה על פרטיותך.
במקרה שאתה תפר את מדיניות פרטיות זו או אם תבצע באמצעות האתר, או בקשר איתו, פעולות הנחזות כמנוגדות לדין, או ניסיון לבצע פעולות כאלה;
בכל מחלוקת, טענה, תביעה, דרישה או הליכים משפטיים, אם יהיו, בינך לבין הסינמטק;
ככל שהדבר מחויב או נדרש על פי דין, אם יתקבל צו שיפוטי או הוראה של רשות מוסמכת המורה למסור את פרטיך או המידע אודותיך לצד שלישי;
אם הסינמטק ימחה את פעילותו לתאגיד אחר, מכל סיבה שהיא, יהא הסינמטק רשאי להעביר לתאגיד החדש העתק מן המידע שנאגר אודותיך או כל מידע סטטיסטי שבידיו, ובלבד שהתאגיד החדש יקבל על עצמו כלפיך את הוראות מדיניות פרטיות זו;
בעת השתתפות בפעילויות המפורסמות על ידי הסינמטק או בעת רכישת מוצרים או שירותים שנמכרו באתר במסגרת פעילות משותפת של הסינמטק וצדדים שלישיים (לרבות רשויות מדינה) כפי שיוצג באתר טרם רכישת אותו מוצר או שירות וזאת לשם השלמת תהליך הרכישה, ניהול פעילות התוכן הרלוונטית ושמירת הקשר איתך.
הנך נותן בזאת את הסכמתך לכך שהעברת המידע לעיל יכולה להיעשות לצדדים שלישיים המצויים מחוץ לגבולות ישראל, הגם שדין המדינה אליה מועברים או בה מאוחסן המידע מבטיח רמת הגנה הפחותה מרמת ההגנה על מידע הקבועה בדין הישראלי.

עוגיות (Cookies)

עוגיות (Cookies) הן קבצי טקסט, שהדפדפן שלך יוצר לפי פקודה ממחשבי הסינמטק. חלק מהעוגיות יפקעו כאשר נסגר הדפדפן ואחרות נשמרות על גבי הכונן הקשיח במכשיר המשמש אותך. ה- Cookies מכילים מידע מגוון כדוגמת הדפים שבהם ביקרת, משך הזמן ששהית באתר, מהיכן הגעת אל האתר, מדורים ומידע שאתה מבקש לראות בעת הכניסה לאתר ועוד.
הסינמק רשאי לעשות שימוש ב”עוגיות”(Cookies) באתר כדי לאסוף נתונים סטטיסטיים אודות השימוש שנעשה בו; אימות פרטים; התאמת חווית הגלישה בו ותכניו להעדפותיך האישיות ולצורכי אבטחת מידע.
אם ברצונך להימנע מקבלת Cookies ניתן לעשות זאת באמצעות שינוי הגדרות הדפדפן שלך. אם אינך יודע כיצד לעשות זאת, בדוק בקובץ העזרה של הדפדפן שבו אתה משתמש.

זכות לעיין במידע

על-פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981 (“חוק הגנת הפרטיות”), הנך זכאי לעיין במידע אודותיך המוחזק במאגר המידע של הסינמטק. ככל שעיינת במידע שעליך ומצאת כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, הנך רשאי, בכפוף לדין החל, לפנות לסינמטק בבקשה לתקן את המידע או למוחקו באמצעות דוא”ל לכתובת archive@jfc.org.il.
אם המידע שבמאגרי הסינמטק משמש לצורך פניה אישית אליך (דיוור ישיר), אתה זכאי על-פי חוק הגנת הפרטיות לדרוש בכתב שהמידע המתייחס אליך יימחק ממאגר המידע.
מחיקת מידע לבקשתך עלולה לבטל אפשרות לבצע פעולות שונות ולמנוע שימוש בחלק או שירותי האתר.

זכות לפנות לרשות להגנת הפרטיות

ככל שהנך סבור שפגענו בפרטיותך על פי חוק הגנת הפרטיות, הנך רשאי בכל עת לפנות בנושא לרשות להגנת הפרטיות שהינה הגוף האמון בישראל על יישום חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו. לנוחיותך, להלן לינק לעמוד תלונות ופניות הציבור באתר הרשות להגנת הפרטיות:

https://www.gov.il/he/Departments/General/public_inquiries_ilita

אבטחת מידע והגנת הסייבר

כידוע, רשת האינטרנט חשופה לסיכונים שונים של חדירה למאגרי מידע, העתקה או שינוי של מידע המופיע בהם, הונאות מקוונות כגון “פישינג” (דליית מידע על ידי גורמים עוינים תוך התחזות לגורם מוסמך) וכדומה.
הסינמטק נוקט באמצעים מתקדמים לאבטחת המידע האגור באתר והשירותים הניתנים באמצעותו, אך מטבע הדברים, אינו יכול למנוע באופן מוחלט את התממשות כל הסיכונים האמורים. לפיכך, המשתמש באתר פוטר בזאת את הסינמטק ומי מטעמו, מכל אחריות לכל נזק, הפסד או הוצאה העלולים להיגרם לו, במישרין או בעקיפין, במהלך השימוש באתר או כתוצאה מהשימוש בו ובתכניו.
באחריות המשתמש לשמור בסודיות על פרטי הזיהוי שלו לאתר, כמו גם לנהוג בעירנות ובזהירות, למשל, ביחס להודעות “פישינג”, אשר עלולות להישלח, לכאורה, בשם הסינמטק. בתוך כך, הסינמטק ממליץ להשתמש באמצעי אבטחה נוספים של מערכת ההפעלה במחשב ותוכנות מתאימות, כמו גם להימנע מלהשתמש בשירותים המזוהים שבאתר באמצעות מחשבים ורשתות פומביים.
כללי התנהגות בסביבה המקוונת
על האתר חלים דיני מדינת ישראל, ובמקרים מסוימים גם דינים החולשים על העברת מידע מחוץ לגבולות המדינה.
משתמש המעלה חומר, מידע או תגובה מכל סוג שהיא לאתר נושא באחריות מלאה למעשיו.
מבלי לגרוע מכלליות האמור, חל איסור מוחלט להעלות תכנים הפוגעים בשמם הטוב של אחרים; חומרים המטרידים או מאיימים על אחרים; חומרים העוסקים בפעילות בלתי-חוקית; חומרים המפרים את קניינו הרוחני של אחר; חומרים מבזים, פורנוגרפיים, בוטים, לא מכבדים או בלתי חוקיים; חומרים הכוללים דברי פרסומת או שידול מסחרי; חומרים הקשורים לפעילות פוליטית מפלגתית וכל חומר הכולל, במכוון, מידע מטעה או בלתי מדויק המועלה בכוונה להטעות אחרים.
חל על המשתמש איסור מוחלט לעשות שימוש באתר ובשירותים הניתנים בו לרעה, לרבות בדרך של שיבוש או הכבדה על השירותים הניתנים באתר, יצירת גישה אליהם מרחוק, בכל אמצעי שהוא, העתקה של חומרים מהאתר באמצעים טכנולוגיים או אחרים וכיו”ב. כמו כן, חל איסור על הפרעה לשימוש או הנאה של משתמש אחר באתר או על כניסה בלתי מורשית לאתר או לחשבונות משתמשים אחרים בו.

שירותים בתשלום וביטול עיסקה
חלק מהשירותים (לרבות רישיונות לשימוש בתכנים) הניתנים במסגרת האתר כרוכים בתשלום לסינמטק או לבעלי הזכויות בתכנים.
בוטלה רכישת שירותים כנדרש, ישיב הסינמטק לרוכש את כספו, בהתאם להוראות הדין, לרבות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע”א- 2010. בכלל כך, יהא רשאי הסינמטק לחייב את הרוכש גם בהוצאות ששילם הסינמטק לחברת כרטיסי האשראי עבור העסקה ובדמי ביטול בסך 5% (חמישה אחוזים) מסכום ההזמנה ועד סך של 100 ₪.
ככלל, רכישת שירותי צפייה חד-פעמית אינה ניתנת לביטול מרגע ביצוע ההזמנה.
מנוי חודשי ניתן לבטל באמצעות מסירת הודעה לסינמטק, כאשר הביטול יעשה בחודש העוקב להודעת הביטול.
למען הסר ספק, לא ינתן החזר עקב אי-שימוש או שימוש חלקי במנוי.

אחריות
השירות המוצע למשתמשים באתר הנו “כמות שהוא” (“‎AS IS”).
הסינמטק לא ישא באחריות להתאמת השירותים הניתנים במסגרת האתר לצרכי המשתמש, כמו כן לא ישא באחריות לטעויות או לחסרים בחומרים או במידע המוצג באתר. בכלל כך לא ישא הסינמטק באחריות לכל נזק או הוצאה שנגרמו למשתמש או לכל צד ג’ כתוצאה ישירה או עקיפה מן השימוש באתר, לרבות נזק שנגרם עקב השימוש ביישומי תוכנה שהורדו ישירות באמצעות האתר או הופעלו כתוצאה מהשימוש באתר במישרין או בעקיפין.
המשתמש מאשר שידוע לו כי תיתכנה תקלות בתפעול האתר כתוצאה מהשבתה או תקלה של רשת האינטרנט, בין אם כתוצאה מכוח עליון או תפעול או שידרוג או כתוצאה מפעולת זדון כלשהי מטעם צד שלישי ו/או כתוצאה מתקלה כלשהי, והוא מוותר על כל טענה בעניין כלפי הסינמטק או מי מטעמו.
הסינמטק לא יישא באחריות לשינויים שנעשו בחומר המוצג באתר, על ידי המשתמש או על ידי כל צד ג’.
לסינמטק הזכות, לפי שיקול דעתו, לערוך ביקורת לפרסומים מכל סוג שהוא אשר יועלו לאתר, על ידי משתמשים או כל גורם אחר, באמצעות עריכתם או הסרתם – כולם או חלקם – מכל סיבה שהיא, וזאת מבלי להודיע על כך מראש או בדיעבד לגורם המפרסם.
שונות
“הסינמטק” כהגדרתו לעיל, כולל את כל עובדיו ונציגיו.
הסינמטק רשאי לשנות את תנאי השימוש באתר בכל עת, כאשר כל שינוי כזה ייכנס לתוקף מיידית עם הצגתו באתר.
הסינמטק רשאי להשעות, להפסיק או להימנע מלספק גישה לאתר או לשירותים למשתמש שאינו מציית לתנאי השימוש או לחלקם, או אם הסינמטק או כל רשות מוסמכת חוקרים חשד להתנהגות המנוגדת לדין או לתנאי השימוש בעת השימוש באתר, וזאת על פי שיקול דעתו הבלעדי של הסינמטק.
בכל פניה או שאלה הנוגעת לפעילות האתר, ניתן לפנות באמצעות כתובת הדוא”ל archive@jfc.org.il.
סמכות שיפוט: תנאי השימוש באתר וכל טענה או סכסוך הקשורים לתנאי שימוש אלה ידונו על פי דיני מדינת ישראל ויכרעו בבית המשפט המוסמך בירושלים בלבד.
תנאי השימוש באתר והאתר עצמו מנוסחים בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מתייחסים לגברים ונשים כאחד.

הסינמטק מאחל לך חוויה פוריה, מאתגרת ומהנה מהשימוש באתר ובתכניו.

קראתי ואני מסכימ/ה להסכם השימוש

הרשמה עם פייסבוק

הרשמה עם גוגל

התחברו עם גוגל

או

מייל:*

סיסמא:*

שכחתם סיסמא?

אין לך חשבון עדיין? כאן נרשמים

נראה שעוד לא אישרת את המייל ולכן תהליך ההרשמה לא הסתיים.

זה הזמן להיכנס למייל ששלחנו לך וללחוץ על הלינק שיש בו.

עברו 24 שעות

שלחנו לך מייל!

על מנת לאשר את כתובת המייל, עלייך ללחוץ על הלינק ששלחנו לך ב24 השעות הקרובות בינתיים אפשר להמשיך להנות מתכני האתר!

נשלח אליך מייל. על מנת לשחזר את הסיסמא, עליך ללחוץ על הלינק.

קיימת בעיה בניסיון שיחזור הסיסמא, אנא נסה שנית.

מועצת הפיס לתרבות ואמנות

יעדי הפעילות של מפעל הפיס משתנים בהתאם לצרכי החברה והקהילה בישראל. לצד תמיכה בתחומי החינוך, הבריאות, הספורט ואיכות הסביבה, החל מפעל הפיס, בשנת 2000, להקצות משאבים ניכרים גם לפיתוח התרבות והאמנות בישראל. באמצעות מועצת הפיס לתרבות ואמנות, מעניק מפעל הפיס מדי שנה מאות מענקים לאמנים ויוצרים ויוזם שורה ארוכה של פרויקטים בתחום. יעדי הפעילות של מפעל הפיס משתנים בהתאם לצרכי החברה והקהילה בישראל. לצד תמיכה בתחומי החינוך, הבריאות, הספורט ואיכות הסביבה, החל מפעל הפיס, בשנת 2000, להקצות משאבים ניכרים גם לפיתוח התרבות והאמנות בישראל.

עליך להתחבר לאתר!

ע”מ לרכוש את הסרט עליך להרשם לאתר

שיתוף

סגירה

מנוי

כל תכני הסינמטק פתוחים ללא הגבלת זמן
מחיר מוזל על תכנים מתארחים

צפיה לפי תשלום

15 ש”ח

תשלום לסרט לפי בחירה
צפיה ל-72 שעות

שינוי סיסמא

שינוי שם

שינוי מספר טלפון

הקלידו מספר טלפון חדש.

מספר טלפון חדש:*

נדרשת הרשמה

אפשרות זו זמינה למשתמשים רשומים בלבד.
ההרשמה בחינם ומומלצת לכולם – משתמשים רשומים יכולים לשמור סרטים, לדרג, לכתוב ביקורות אישית ועוד.

אנו משתמשים בקבצי Cookies (קבצי "עוגיות") כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך. על ידי המשך הגלישה באתר שלנו, אתה מסכים לשימוש שלנו בקבצי Cookies.

אישור

פרדס עצי תפוז

פרסומת לדשן כימי

פרסומת למקררים חשמליים תוצרת בית החרושת החדש של אמקור

פרסומת למכון היופי בלה בתל אביב

פרסומת לסלון היופי ''פנינה 24''

פרסומת למכונת קפה של ''אמקור''

פרסומת למשקה קל טמפו

פרסומת לגלידה מתוצרת ''אסם''

עצמאי בשטח

עדלאידע וחגיגות פורים בתל אביב 1935 ו-1934

הראשון במאי

שידור רדיו בחסות חברת מוצרי הניקוי ״קוויק״ בתערוכת העשור

משחת נעלים מתוצרת ״מבריק״ מיוצאת לארצות הברית

פרסומת לתנורי חימום פרידמן

מצעד פרסומות של ''האיגוד הישראלי לפרסום''