חנה אזולאי־הספרי היא שחקנית, מחזאית, תסריטאית ובמאית. ביצירותיה מרבה אזולאי־הספרי לעסוק בסוגיות של מגדר וזהות בחברה הישראלית. היא החלה את דרכה בתיאטרון וגילמה תפקידים רבים על בימות הקאמרי, בית ליסין, ותיאטרוני חיפה ובאר־שבע. בין ההצגות שבהן השתתפה: "בית ברנרדה אלבה", "חצוצרה בוואדי", "חלום ליל קיץ", "הסערה" ו"ולנטינו". בין סדרות הטלוויזיה שבהן השתתפה: "אסתי המכוערת", "הבורר" ו"פולישוק".
כתסריטאית כתבה אזולאי־הספרי את המחזות "בטולות שידוך", "סליחות" ו"מימונה" – וגם את התסריט לסרט "שחוּר" (1994), שאותו ביים בעלה, המחזאי והבמאי שמואל הספרי. הסרט בעל הרכיבים האוטוביוגרפיים נחל הצלחה גדולה וגרף שישה פרסי אופיר – בהם פרסי הסרט והבמאי הטובים ביותר. ב-2013 כתבה וביימה את הסרט "אנשים כתומים".
בין הסרטים שבהם השתתפה: "זעם ותהילה" (אבי נשר, 1984), "נאדיה" (אמנון רובינשטיין, 1986), "המחצבה" (רוני ניניו, 1990), "שמיכה חשמלית ושמה משה" (אסי דיין, 1994), "חולה אהבה בשיכון ג'" (שבי גביזון, 1995), שתפקידה בו זיכה אותה בפרס אופיר לשחקנית הטובה ביותר, ו"שבעה" (רונית אלקבץ ושלומי אלקבץ, 2008).