יונה אליאן־קשת היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. עם סיום לימודיה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב החלה לעבוד בתיאטרון ובקולנוע. ב-1972 פרצה לתודעת הקהל בעקבות תפקידה ב"נורית", סרטו הפופולרי של ג'ורג' עובדיה, שהביא לבתי הקולנוע כ-700 אלף צופים. במהלך צילומי הסרט הכירה את בעלה, הזמר והשחקן ששי קשת. אליאן־קשת שיחקה כמעט בכל תיאטרון רפרטוארי בארץ, ובעשורים האחרונים היא מזוהה עם תיאטרון בית ליסין. בטלוויזיה השתתפה בתוכנית הילדים המיתולוגית "שלוש, ארבע, חמש וחצי" לצד ששי קשת. כמו כן השתתפה בסדרות "קסטנר", "מרחב ירקון", "זינזאנה" ו"סברי מרנן". בין סרטי הקולנוע שבהם השתתפה: "קוראים לי שמיל" (ג'ורג' עובדיה, 1973), "יופי של צרות" (אסי דיין, 1976), "רחוב 60" (ג'ורג' עובדיה, 1976), "החורף האחרון" (ריקי שלח, 1984), "בובה" (זאב רווח, 1987), "תלווה לי את אשתך" (זאב רווח, 1989) ו"כיכר החלומות" (בני תורתי, 2001).